Zerto נזקקה לניטור נרחב של תשעה דטה סנטרים ברחבי העולם, על מנת להבטיח אספקה רציפה של שירותי Resilience ללקוחותיה. הפתרון שמצאה: PRTG - מוצר שמספק מערך מלא של חיישנים - החל מצריכה של משאבים ו-Uptime של פעילות VMs, דרך הפיירוול ועד לרמת התהליך הספציפי. פתרונות PRTG מופצים בישראל על ידי Multipoint.

Zerto הישראלית מספקת פתרונות גיבוי והתאוששות מאסון לארגונים בכל העולם. הללו מסתמכים על זמינות מלאה של שרתי החברה, במטרה להבטיח פעילות עסקית רציפה. לאור הצמיחה המהירה שחוותה החברה בשנים האחרונות, היא מפעילה כיום תשעה דטה סנטרים ברחבי העולם וצוות ה-IT שלה נדרש לדעת בכל רגע את מצבם. פתרון ה-PRTG של Paessler אפשר ל-Zerto לנטר את כל פעילות השרתים, לזהות בעיות מבעוד מועד ולחסוך בעלויות בהשוואה לפתרונות אחרים.

נדב סבירסקי, מנהל ה-IT הארגוני של Zerto, הסביר את הסיבות לבחירה: "מדובר בפתרון פשוט ונוח להפעלה ולהתקנה. יתרון גדול מבחינתנו הוא שכל בסיס הידע (ה-Knowledge Base) של הפתרון זמין בקלות באמצעות חיפוש פשוט. למוצרים אחרים שבחנו לא היה בסיס ידע זמין כלל או שהוא היה חלקי וסגור לעיני כל. אנחנו שמחים לעבוד עם אינטגרטורים מובילים בתחומם, אבל במקרה של PRTG, את מרבית העבודה עשינו בעצמנו. ערך נוסף הוא המחיר - בחנו מוצרים יקרים ממנו בהרבה, שלא סיפקו לנו את דרישותינו. ללא ספק, מדובר במוצר מוביל בתחומו".

הצורך בפתרון החדש - בעקבות התרחבות החברה

פתרון PRTG מתבסס על מודל רישוי פשוט המחולק לחבילה בסיסית של 500 חיישנים, ומשם עוברים לחבילת Unlimited באופן אמיתי - לכל החיישנים ולכל השירותים. יכולות הניטור של PRTG כוללות VMware, חומרה, זיכרונות, LAN, שרתים, IP, רוחב פס, נתבים, מחשבים, Wi-Fi ואפילו טמפרטורה בחדרי שרתים.

הצורך בפתרון ניטור איכותי נוצר עם התרחבות החברה, כאשר פתרון הניטור בקוד הפתוח Nagios, שהיה בשימוש, כבר לא הצליח לענות על הדרישות העסקיות. "הגענו לשלב שבו פתרון הקוד הפתוח לא היה נוח לתפעול, דרש קסטומיזציה ולא סיפק את כל טווח החיישנים שאנחנו זקוקים להם", אמר סבירסקי. "הקסטומיזציה ב-PRTG גבוהה בהרבה ממתחרותיה ואפשרה לנו מגוון רחב של בדיקות. כחברה גלובלית עם דטה סנטרים מרוחקים, אנחנו חייבים לדעת את הסטטוס של כלל השירותים העסקיים".

הוא ציין כי "פתרון PRTG מספק ל-Zerto טווח מלא של חיישנים לניטור - החל מצריכה של משאבים ו-Uptime של פעילות VMs, דרך פיירוול, ועד לרמת התהליך הספציפי".

ב-Zerto מסבירים שתהליך ההטמעה היה פשוט ורק אחרי מספר חודשי הפעלה בפרודקשן נעזרו באינטגרטור כדי להעמיק את הידע אודות המערכת. בהמשך, לדברי אנשי החברה, הם מתכוונים להפעיל את הפתרון עבור צוותי פיתוח נוספים. הפתרון הייחודי של Paessler מעניק לכל צוות את היכולת לנטר רק את החיישנים הרלוונטיים לו.

הפוסט Zerto בחרה בפתרון הניטור PRTG: "המחיר הנמוך הוא רק בונוס" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חווית לקוח מוצלחת מהווה מרכיב אסטרטגי ביכולת להתחרות על ליבו וכיסו. ארגונים ומערכי שירות משקיעים זמן, מחשבה ותכנון ביישום תפישת Omnichannel, ועיקר המשאבים מושקעים בבחירת טכנולוגיה חדשנית, שתאפשר יישום ערוצי שירות דיגיטליים מתקדמים.

אולם בעקבות זאת, מערכי השירות העכשוויים מתמודדים עם אתגרים מורכבים, המייצרים מערבולת של שינויים בעלי השפעה הדדית. כל האתגרים מהווים מרכיבים קריטיים להצלחה, והעולם הולך ומסתבך, מכיוון שמדובר גם בכל ממד בנפרד וגם בנקודות הממשק בין הממדים לבין עצמם.

[caption id="attachment_290872" align="alignnone" width="600"] מיכל ברלגוסקי, דירקטור אסטרטגיית לקוח, דיגיטל ורב ערוציות.. צילום: יח"צ[/caption]

מהם האתגרים הללו וכיצד ניתן להתמודד עימם?

אתגר המרת דיבור בהתכתבות, בקשר עם הלקוח - בעבר ארגונים העבירו ללקוחות דפים כתובים, שעברו שורה ארוכה של ניסוחים ואישורים פנימיים, רגולטוריים, שיווקיים ומשפטיים, רק באירועים נדירים. מאז פתיחת ערוצים חדשים, הקשר בין הארגון לבין הלקוח הפך לישיר וכתוב, ומערך השירות מאבד מיכולתו לפקח על העברת המסרים, סוגיות משפטיות וגם על אופן מתן המענה, מנימוס ועד לשגיאות כתיב.

מערך השירות צריך להתייחס לדילמות חדשות - מחשיפה משפטית ועד לדיון הפילוסופי, האם מותר לנציג לכתוב ללקוח בצ'אט "חחחחח", ולנהל את הסיכונים הכרוכים בכך.

אתגר המולטי סקיל של נציגים - מחיוך בטלפון לאימוג'י בצ'אט – אם בעבר גויסו נציגי שירות לפי רמת יכולתם להתבטא בעל פה, הרי שכעת מחפשים גם כישורי התנסחות גבוהים בכתב, ויכולת לנהל שיחה מקרבת ומעוררת אמון דרך מסכים דיגיטליים. מערך שירות, המסיט נציגים לערוצים הכתובים, חייב לתת את הדעת על גיוס נכון, הכשרה ותחזוקה מיומנות הכתיבה אצל נציגיו, ומערך של מספר צוותים, חייב לנהל את חלוקת העבודה במשמרת, כדי למנוע בזבוז משאבים ופגיעה ברמת השירות.

אתגר המולטי-טאסק - מ"אנא התאזר בסבלנות, הלקוח שלפניך מקבל את כל תשומת הלב" אל טיפול בו זמנית בכמה לקוחות, וכל זאת בסניף הולך ונעלם.

במוקד צ'אט הנציג נדרש לנהל, בו זמנית, שיחה עם ארבעה לקוחות או יותר. במוקדי customer interaction נדרשים הנציגים לשוחח טלפונית, לנהל צ'אט, לענות למיילים ולהודעות SMS, ולתת לכולם תשובות נכונות, מדויקות, מקצועיות ואדיבות, וכן לייצר אמון וקרבה. זו מיומנות מורכבת, שדורשת תשתית ראויה ומתקדמת.

מערך שירות, הבוחר לנהל מוקדי Omnichannel, חייב תשתית טכנולוגית ותהליכית, שתאפשר לנציגי השירות לנהל, בצורה אפקטיבית, קשר עם מספר לקוחות, בו זמנית.

אתגר חלוקת האחריות הארגונית על מסע לקוח הOmnichannel- - כולם אחראים על משהו ואף אחד לא אחראי על הכל. בארגונים רבים הפלטפורמה הOmnichannelית מנוהלת על ידי מספר אגפים: מערך השירות מנהל את המוקד הטלפוני ואת ערוץ הצ'אט, השיווק את הנכסים הדיגיטליים כמו האתר, רשתות חברתיות, אפליקציות ובוטים, והסניפים הפיזיים מנוהלים על ידי אגף המכירות, לעיתים במודל הפעלה אזורי.

אז מי אחראי על ניהול מסע הלקוח מקצה לקצה? הלקוח מתחיל באתר, עובר למוקד, קופץ לפייסבוק ומשם לסניף. ארגון, ומערך השירות בתוכו, המעוניין ביישום אסטרטגיית Omnichannel, חייב לתת את הדעת על חשיבה רוחבית, חוצת ארגון, וורטיקלים ואגפים בנושא מסע הלקוח.

אתגר מיצוי הפוטנציאל - ברוב הארגונים קיימת רמה כזו או אחרת של דיגיטציה, והאתגר הגדול מכולם הוא כיצד למצות את הפוטנציאל הנוצר כדי להגדיל רווחים ולממש את ייעדי חוויית הלקוח.

האם הארגון הגדיר לעצמו ויצר יכולת מדידה אפקטיבית, של מהי הצלחה ביישום חווית לקוח Omnichannel ? המעבר לערוצים דיגיטליים מתקדמים בניהול האינטראקציות עם הלקוחות מביא אוקיאנוס של נתונים על מסע הלקוח בפועל. אולם איך ממנפים אותם לשיפור מתמיד ומימוש הפוטנציאל? האם הארגון משכיל למקסם את המפגש הדיגיטלי בתהליכי השירות למתן הצעות ערך פרסונאליות ללקוח?

לסיכום, Omnichannel הינו הרבה מעבר לטכנולוגיה. היא אמנם הבסיס והצעד הראשון בדרך להצלחה, ובלעדיה אין Omnichannel, אבל אחריה מגיעים שורה של אתגרים ארגוניים מורכבים, והתעלמות מהם עלולה להכשיל את המהלך. חשיבה אינטגרטיבית רב ממדית, המשלבת יכולות טכנולוגיות עם תפישה אסטרטגית, שינויים ארגוניים ותהליכיים נדרשים, היא המפתח להצלחה וניהול נכון של המערבולת.

הכותבים הם נועם לזר, מנכ"ל נירם גיתן פתרונות הנדסה ארגונית ומיכל ברלגוסקי, דירקטור אסטרטגיית לקוח, דיגיטל ורב ערוציות.

הפוסט איך להתנהל במערבולת – מערכי שירות בעולם Omnichannel הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

סיסנת תוכנה זכתה בימים אלו מכרז לקידום פרויקט מערכת הטבה במים למתן שירותי תחזוקה, אירוח, פיתוח ותמיכה למשתמשי המערכת.

הפרויקט מבוצע עבור אגף מערכות מידע ברשות המים, האחראי על תשתיות המחשוב, התקשורת והרשת ויישומי מערכות המידע השונים.

מערכת ההטבה יושבת בענן ומאפשרת גישה אל רשימה של כ-570 אלף זכאים להטבה במים הקשורים לכ-1,000 ספקי מים בעלי רישיון אספקה ולכ–1,300 משתמשים. המערכת מציגה לספקים רק את אותם זכאים המתגוררים בתחומם המקבלים מהם את שירותי המים כצרכנים.

מידי חודש מועברות בצורה מאובטחת, רשימות של הזכאים מהגורמים המדווחים, המוסד לביטוח לאומי, הרשות לזכויות ניצולי השואה ומשרד הביטחון, הכוללים את רשימת הזכאים המעודכנת.

מערכת ההטבה מחלקת את הזכאים לכל ספק מים, בהתאם ליישוב שבו מתגורר הזכאי, ומאפשרת לספקים לאתר את הזכאים שבתחומם ובכל לתת לאתם זכאים את ההטבה במים.

הספקים מדווחים חזרה לרשות המים באמצעות המערכת על מתן ההטבה והכמויות בפועל שסופקו לכל הזכאים לשם ההתחשבנות והעברת התשלום מידי תקופה.

הקמת מוקד סיוע טכנולוגי שיספק שירותי תמיכה וסיוע למשתמשי רשות המים

כמו כן המערכת מאפשרת דיווח לטובת תשלום באמצעות ממשק אוטומטי למערכת "מרכבה" מה שמאפשר תדירות דיווח ותשלום מדויק ומהיר לספקי המים.

הפרויקט כולל גם הקמת מוקד סיוע טכנולוגי שיספק שירותי תמיכה וסיוע למשתמשי רשות המים, למשתמשים השונים מטעם הספקים בתחומי הדרכה, סיוע בשימוש במערכת, סיוע בדיווחים החוזרים לתוך המערכת, ניווט במסכים, שימוש בדוחות המערכת ופתרון בעיות אשר מנוהלים במערכת ממוחשבת. מספר הפניות הממוצע באמצעות טלפון/דוא"ל וכדומה הוא בסדר גודל של בין 50 ל-100 פניות ליום.

הפוסט סיסנת תוכנה זכתה במכרז לקידום מערכת הטבה במים לשירותי תחזוקה, אירוח ופיתוח הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

הבעלים של חברת הסייבר הישראלית NSO, קרן נובליפינה קפיטל, שרכשה אותה בפברואר השנה, הגיבה בהצהרה בעקבות הפרת אפליקציית העברת ההודעות ווטסאפ, שעליה נודע ביום שלישי. בתגובתה לא התייחסה הקרן ספציפית למקרה - ולחשדות שתוכנת פגסוס של NSO היא שהייתה בשימוש באמצעות הפגיעות שנחשפה כדי למקד אקטיביסטים - אלא רק הודיעה כי תחקור "טענות מהימנות בדבר שימוש לא נכון" בטכנולוגיה שלה, אשר "מופעלת אך ורק על ידי גורמי מודיעין ואכיפת חוק".

הכל החל כשנודע כי באג בתכונת שיחות האודיו באפליקציית ווטסאפ, שהתגלה בתחילת החודש, אפשר להאקרים להעביר תוכנות ריגול לסמארטפונים ממוקדים, למשל של פעילי זכויות אדם ואקטיביסטים אחרים. ווטסאפ לא דיווחה כמה זמן הייתה הפגיעות קיימת לפני שזוהתה, אבל אישרה כי האקרים ניצלו את הפרצה בכדי להתקין תוכנות זדוניות אצל מספר לא ידוע של קורבנות. לפי הדיווחים, ההדבקה התבצעה באמצעות שיחת אודיו לטלפון הממוקד, והתהליך עבד גם אם נמען השיחות ב-WhatsApp לא ענה להן. על פי הפייננשל טיימס, הפגיעות הופיעה גם במכשירי אנדרואיד וגם במכשירי iOS.

"בהתקפה זו נכללים כל הסימנים של חברה פרטית שידועה כמי שעובדת עם ממשלות ומספקת תוכנת ריגול שלפי הדיווחים משתלט על הפונקציות של מערכות ההפעלה בטלפון הנייד", ציינה ווטסאפ בהודעתה הרשמית לתקשורת. הערה זו שולחת להערכת מומחים אצבע מאשימה כלפי NSO. עוד אמר נציג ווטסאפ, שנמצאת בבעלות פייסבוק, לתקשורת כי מספר המשתמשים שהיו קורבנות לפגיעות לא רב. לדבריו, "משתמשים נבחרים מוקדו באמצעות הפגיעות על ידי שחקנית סייבר מתקדמת".

כאמור, קבוצת NSO בישרה בהודעה שפורסמה עקב דבריה של ווטסאפ, כי תוכנות הריגול שלה מורשות אך ורק לשימוש על ידי רשויות ממשלתיות, כמו כן אמרה החברה כי היא לא הייתה מעורבת בזיהוי מטרה לטכנולוגיה שלה.

"מודל חדש של שקיפות ציבורית"

התגובה של קרן נובליפינה קפיטל קשורה ככל הנראה לא רק לקישור החמור לבאג בווטסאפ, אלא גם לכך שביום ג' השבוע הגישו עשרות ישראלים, בהם פעילים ופעילות בסניף המקומי של ארגון זכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל, עתירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, על מנת שיורה למשרד הביטחון לבטל את רישיון הייצוא הביטחוני של NSO.

העותרים טוענים כי "במוצרי הסייבר של החברה נעשה שימוש לשורה של מתקפות מצמררות על מגיני זכויות אדם ברחבי העולם". ב-NSO מתנגדים וטוענים שאמנסטי הוא ארגון אנטי ציוני שלובש כסות של ארגון לזכויות אדם.

[caption id="attachment_290897" align="alignnone" width="600"] אמנסטי אינטרנשיונל[/caption]

לפי רויטרס, נובלפינה מחליפה בחודשים האחרונים מכתבים עם אמנסטי, ומציינת את מחויבותה להבטיח ש-NSO תפעל בהתאם לעקרונות האו"ם בתחום העסקים וזכויות האדם. עם זאת, התקשורת האחרונה בין שני הגופים, שהתבצעה ב-15 במאי, בתגובה למכתב מארגון "אמנסטי" באפריל, לא הוזכרה ההפרה בווטסאפ.

מה שכן מופיע בהבלטה במכתב זה הוא הנכונות של הבעלים ו-NSO להשתנות, לטענתם. "הכוונה שלנו היא לקבוע אמת מידה חדשה לשקיפות וכבוד לזכויות אדם תוך עמידה מלאה בעקרונות ההנחיה של האו"ם", נכתב במכתב. "זה יבוסס על ידי התייעצות מתמשכת ומשמעותית עם בעלי העניין המושפעים, ועל ידי מודל חדש של שקיפות ציבורית".

תגובת אמנסטי אינטרנשיונל

היסטוריה מלאת תקריות זדוניות

כדאי להזכיר ששמה של חברת NSO הועלה בהקשר לאספקת כלים לריגול אחרי פעילי זכויות אדם ועיתונאים, כשהחשדות האחרונה כנגדה הגיעה, כאמור, ברמיזה מווטסאפ עצמה.

המוצרים של קבוצת NSO, אשר פעלו בחשאי במשך שנים, נמצאו בשנת 2016 כחלק ממסע ריגול דרך השתלטות על מכשיר ה-iPhone של פעיל זכויות אדם שנכלא כעת באיחוד האמירויות, באמצעות פגיעות אבטחה של אפל, שלא פורסמו. מאז, אותרו תוכנות הריגול פגסוס של NSO על מכשירי iPhone של עיתונאים ופעילים אחרים.

המקרה המפורסם ביותר - אבל ממש לא היחיד או החמור ביותר - שבו הייתה מעורבת חברת הריגול ההתקפי ישראלית בעקיפין הוא רצח העיתונאי מתנגד המשטר הסעודי, ג'מאל חשוקג'י, שבוצע לפני כמה חודשים בקונסוליה הסעודית באיסטנבול.

הפוסט נובליפינה קפיטל הבטיחה: NSO תהיה שקופה ומשתפת פעולה יותר הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מטריקס פרסמה את התוצאות העסקיות לרבעון הראשון של השנה, עם גידול חד-ספרתי בהכנסות וברווח הנקי ודו-ספרתי ברווח התפעולי. החברה הציגה ריסון בהוצאות שגדלו בשיעור חד-ספרתי במהלך הרבעון המדווח.

במהלך שלושת החודשים הראשונים של השנה, ההוצאות הכלליות גדלו ב-9.14%, ל-791.86 מיליון שקל - עלייה של 66.29 מיליון שקל. ההכנסות גדלו יותר, ב-74.26 או 9.5%, ל-851.9 מיליון שקלים, בהשוואה לכ-777.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול במכירות נובע מגידול בפעילות בישראל ובארה"ב וכן מאיחוד לראשונה של חברות שנרכשו.

במהלך הרבעון, ההוצאות הגולמיות גדלו ב-9.06%, ל-728.64 מיליון שקל, הרווח הגולמי צמח בכ-12.5%, לכ-123.3 מיליון שקל, בהשוואה לכ-109.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, תוך גידול בשיעור הרווח הגולמי, מכ-14.1% לכ-14.5%. הגידול ברווח הגולמי נובע מהגידול בהכנסות ובמיוחד מהגידול בפעילות בארה"ב, בה שיעורי הרווח הגולמי גבוהים יותר.

ההוצאות התפעוליות גדלו ב-10.05%, ל-63.22 מיליון שקל. הרווח התפעולי ברבעון צמח בכ-15.3%, לכ-60 מיליון שקל, בהשוואה לכ-52 מיליון ברבעון המקביל אשתקד, תוך גידול בשיעור הרווח התפעולי מכ-6.7% לכ-7.0%. ה-EBITDA ברבעון הסתכם בכ-90 מיליון שקלים, גידול של 52.3%.

במהלך הרבעון, הוצאות המימון גדלו ב-6.29 מיליון שקל, או 120.14%, ל-11.53 מיליון שקל. חבות המס, לעומת זאת, פחתה ב-1.4 מיליון שקל, או 11.93%, ל-10.33 מיליון שקל.

הרווח הנקי ברבעון צמח בכ-8.7%, לכ-38.2 מיליון שקל, בהשוואה לכ-35.1 מיליון שקלי ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווח הנקי נובעת בעיקר מעלייה ברווח התפעולי ומירידה בהוצאות המס, שקוזזו בעלייה בהוצאות מימון (עיקר העלייה היא בהוצאות המימון על-פי תקני החשבונאות).

דיבידנד בגובה יותר מ-27 מיליון שקלים

מטריקס ממשיכה במדיניות חלוקת הדיבידנדים מדי רבעון, בשיעור של עד 75% מהרווח הנקי. ב-28 במרץ 2019 חולק דיבידנד בשיעור של 50 אג' למניה, בסכום של כ-31 מיליון שקלים. עם פרסום הדו"חות לרבעון הראשון הכריזה מטריקס על חלוקת דיבידנד בשיעור של 44 אג' למניה, שהם כ-27.3 מיליון שקלים.

מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס: "מטריקס ממשיכה לצמוח באופן עקבי, בהתבסס על גידול אורגני לצד מימוש אסטרטגיית המיזוגים והרכישות של החברה. מאז תחילת 2018 ביצענו מספר רכישות אסטרטגיות בישראל ובארה"ב, כשהבולטת שבהן היא חברת מידעטק משווקת תוכנת ה-ERP הנפוצה - PRIORITY. רכישת מידעטק היא מהרכישות המשמעותיות יותר שביצעה מטריקס במטרה להוביל את שוק ה-ERP באמצעות פתרון איכותי ובסיס רחב מאוד של לקוחות, ובהתבסס על הנהלה מעולה ומנוסה.

מטריקס תציע מעתה את מערכת Priority גם לחברות המובילות ולמפעלים הגדולים במשק. אני משוכנע שלקוחותינו יכולים לצמצם באופן ניכר את הוצאות העתק הכרוכות בתחזוקת המערכות הבינלאומיות היקרות שרכשו לפני שנים, ולהחליפן במערכת פונקציונלית, חדשנית, ישראלית, גמישה וכלכלית לתחזוקה הרבה יותר.

גם השוק בארה"ב מסייע לגידול של מטריקס וההשקעות שביצענו ב-2018 בביסוס הפעילות בארה"ב מוכיחות את עצמן. שיעורי הרווחיות בארה"ב גדולים בהשוואה לישראל. כיום תורמת הפעילות בארה"ב כרבע מהרווח התפעולי הכולל של מטריקס".

[caption id="attachment_281972" align="alignnone" width="600"] מוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס. צילום: ניב קנטור[/caption]

מאגר נתוני האשראי של בנק ישראל - מקור גאווה למטריקס

לדברי גוטמן, "אנו ממוקדים בביצוע פרויקטים רחבי היקף בדגש על מגה-פרויקטים, המשלבים מספר תחומי התמחות של מטריקס. אחד הפרויקטים האסטרטגיים בו אנו גאים במיוחד הוא פרויקט הקמת מאגר נתוני האשראי של בנק ישראל, אשר הושלם ועלה לאוויר בתחילת שנת 2019, תוך עמידה מופתית בתקציב ובלוח זמנים מאתגר. זהו פרויקט המחשוב הגדול ביותר שבוצע במגזר האזרחי בישראל, ואחד המורכבים ביותר שנעשו עד כה בהיבט של תהליכים, ממשקים, ערוצים, תשתיות ואבטחת מידע. בפרויקט זה שולבו מומחים ממספר רב של יחידות עסקיות במטריקס, אשר פעלו בהרמוניה מלאה להשלמת המשימה ועליית המערכת, על מלוא תכונותיה לאוויר במועד המתוכנן".

עוד הוסיף גוטמן: "למרות התחרות המתגברת, מטריקס ממשיכה כבר שנים ארוכות להוביל את שוק טכנולוגיות המידע בישראל ולשמור על יציבות פיננסית. STKI דירגה את מטריקס כמובילת שוק שירותי טכנולוגיות המידע זו השנה ה-14 ברציפות. חברת דירוג האשראי אישררה דירוג מנפיק Aa3 באופק יציב בפעם ה-12 ברציפות מאז שנת 2007 (הדירוג הגבוה ביותר לחברות IT בישראל). בנוסף, בדירוג המקומות שהכי טוב לעבוד בהם, המבוצע מדי שנה על ידי העיתון דה מרקר וחברת CofaceBDI, מטריקס נמצאת שוב במקום הראשון בין כל חברות טכנולוגיות המידע".

הפוסט מטריקס מסכמת רבעון מוצלח עם גידול בהכנסות וברווח התפעולי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

אין ספק שאחד הטלפונים שמשכו הכי הרבה תשומת לב בתערוכת MWC 2019 האחרונה, שהתקיימה בפברואר בברצלונה, היה ה-Nokia 9 PureView של HMD Global. ואתם יודעים מה, בצדק מוחלט, ולו רק בגלל הייחודיות שלו: גם בימים בהם כל מכשירי הטלפון המובילים ביקום, ככל הנראה, מציגים הרבה מאוד מצלמות, אף אחד מהם עדיין לא שילב בגב המכשיר כל כך הרבה מצלמות כמו במכשיר המסוים הזה, וגם לא את המנגנון המיוחד בו משתמשים כדי להפיק תמונות.

הבחירה של HMD להוסיף את המיתוג PureView לשם של המכשיר לא הייתה מקרית. עוד מהגלגול הראשון של נוקיה כחברה עצמאית הוא הוצמד לטלפונים שהציעו איכות צילום גבוהה יותר. הם הביאו לידי ביטוי שיא את מערכת היחסים המקצועית שלהם עם יצרנית האופטיקה צייס, וזה נכון גם בטלפון הזה.

[caption id="attachment_290938" align="alignnone" width="600"] Nokia 9. צילום: יח"צ[/caption]

אז מה כל כך מיוחד? אם ממש לא עקבתם אחרי הדיווחים לקראת ההשקה, אז זה הזמן שלכם לגלות שיש בגב של Nokia 9 לא פחות מחמש מצלמות, והן למעשה כמעט זהות. יש להן חיישן בגודל 12 מגה-פיקסל, יש להן עדשת צייס עם מפתח צמצם של f/1.8, ואורך המיקוד שלהן קבוע ועומד על 28 מ"מ. למה כמעט זהות? כי שלוש מהן מונוכרומטיות ומטרתן להוסיף כמה שיותר פרטים לתמונות, בעוד השתיים האחרות הן צבעוניות. בכל מקרה - התמונה משלבת את כל הפרטים מכל התמונות, אבל בסופו המנגנון יוצר תמונה אחת שכאילו צולמה בעזרת עדשה אחת.

מה שאין כאן זו התערבות של בינה מלאכותית. מה שעוד אין כאן זה זום אופטי אמיתי. מה שיש פה מעבר לכך זו יכולת נדירה לבנות עד 1,200 שכבות עומק למרחק של עד 40 מטרים, לפי החברה, עם אפשרות לשנות את המיקוד בתמונה לאחר הצילום. את זה משיגים באמצעות מצלמה שישית, שמשולבת בגב, והיא זו שמאפשרת למדוד את המרחקים מן העדשה של העצמים הכלולים בתמונה.

איך זה עובד? אם אתם מאלה שמחפשים איכות תמונה בשליפה, כנראה שזה לא ממש יעבוד בשבילכם. אם אתם מגדירים את עצמכם כצלמים, אפילו חובבניים, ואתם לא מפחדים לבחור הגדרות צילום בעצמכם ולא מפחדים מעיבוד התמונה לאחר הצילום, אתם תוכלו להפיק מהמצלמות של Nokia 9 יצירות שאפשר אפילו להדהים עמן את כל החברים ולא רק בפייסבוק.

לשם כך גם תוכלו להשתמש בעוד הצעה ייחודית לטלפון הזה: האפשרות לשמור את התמונות המצולמות גם כקובצי RAW, במקביל לשמירת התמונות בפורמט JPG. זה אמנם מטיל מעמסה כבדה מאוד על שטח האחסון שמציע הטלפון, שאינו ניתן להרחבה, אבל זה מעודד לערוך את התמונות אחר הצילום לבד, עם הרבה יותר פרטים. למעשה כבר בהגדרה הראשית של הטלפון מקבלים המלצה להתקין את הגרסה החינמית של Lightroom, אפליקציית עיבוד התמונה של אדובי (Adobe).

עוד דבר שצריך לקחת בחשבון בצילום באיכויות הגבוהות ביותר, הוא שצריך סבלנות עד שהעיבוד של כל תמונה מסתיים, ולעתים זה נמשך כמעט חצי דקה. בנוסף, המכשיר סובל מהתחממות יתר בעת שהעיבוד מבוצע בפועל. אמנם ניתן להמשיך לצלם בעת שהמערכת מעבדת את התמונות ברקע, אבל הן עוברות את התהליך אחת אחרי השנייה ולא במקביל, ורק אם הטלפון ממש פעיל.

מכשיר דגל - לא טלפון נורא, אבל גם לא מספיק טוב

מעבר לכך, Nokia 9 PureView היה אמור להיות מעין מכשיר דגל עבור החברה. עם זאת הם בחרו ב-Snapdragon 845, המערכת המובילה מהשנה שעברה, ואולי זה כי הם רצו למהר ולהתרכז במערכת הצילום ופחות במערכת הכללית, שבמקרה המסוים הזה כבר מוכחת היטב. הם גם שילבו בטלפון זיכרון עבודה בנפח של 6 גיגה-בייט וזיכרון אחסון של 128 גיגה-בייט, שאינו ניתן להרחבה, וזה לא ממש מוצלח כשלוקחים בחשבון את האפשרות לשמור תמונות בפורמט RAW.

המסך הוא POLED בגודל 5.99 אינץ' ברזולוציית 2K בצבעים טובים ונעימים לעין, אך היה אפשר ליהנות מעוד קצת תוספת בהירות. הוא מוגן בזכוכית ההגנה Gorilla Glass 5, ויש סוללת 3,320mAh עם תמיכה בטעינה מהירה בתקן QC 3.0 בהספק של 18 וואט. יש גם תמיכה בטעינה אלחוטית בתקן Qi בהספק של 10 וואט.

הסוללה לא מספיק טובה. היא סיפקה במבחנים שלנו זמן קצר מכל המתחרים בתקופה האחרונה, ובוודאי בהשוואה למכשירי דגל. אבל זו הייתה הבעיה הקטנה. הגדולה הייתה חיישן טביעות האצבע שנמצא מתחת למסך והוא פשוט עובד בצורה נוראה: משלב ההגדרה ועד השימוש, ואפילו מעצבן. עדיף לוותר, לפחות עד שנוקיה תוציא עדכון שכן גורם לו לעבוד.

בסופו של דבר, Nokia 9 הוא לא טלפון נורא, אבל הוא גם לא מספיק טוב, בכל ההיבטים. אפשר אולי להגדירו כטלפון לצלמים, אבל לרוב המשתמשים הוא כנראה לא ממש מתאים. המחיר, בכל מקרה, 2,690 שקלים.

הפוסט Nokia 9 PureView: טלפון לצלמים בלבד? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

באפריל 2019 נתקף הסניף הישראלי של חברת ורינט, חברה המפתחת מוצרי סייבר ומודיעין. התקיפה טופלה בפרק זמן קצר, אך הותירה אחריה שובל של פגיעה קשה במוניטין החברה וצניחה מיידית בשווי מניותיה.

שנה לפני כן, באפריל 2018, בתקיפת סייבר סינית נפרצו מחשביהם של למעלה מ-30 תאגידים, חברות ענק (בראשן אפל, אמזון ובנקים מרכזיים), ארגונים ממשלתיים וצבאיים, ואף, ככל הנראה, מחשבי ה-CIA.

נדמה, כי בשני העשורים האחרונים, וביתר שאת בחמש השנים האחרונות, החלו להיאסף ולהצטבר אינסוף מקרים בהם הצליחו תקיפות סייבר לפגוע בחברות ובארגונים, פרטיים וציבוריים, גם בכאלו אשר טענו כי הם מוגנים מפני תקיפות סייבר, ומוכנים להתמודדות איתן.

במרבית התקיפות שבוצעו עד היום, לא זוהו התוקפים, אך תוצאות פעילותם ניכרה היטב בשיבוש יכולת הארגונים לספק שירותים ומוצרים ללקוחותיהם, פגיעה במוניטין ופגיעה כלכלית.

לעיתים זוהו התוקפים כגורמי פשיעה, אשר ניסו לעשות לכיסם, ולעיתים זוהו התוקפים כחובבנים, שביקשו לקצור תהילה או להוכיח את יכולתם. פעמים אחרות, היו אלו עובדים מהארגונים והחברות עצמם, אשר ביקשו להתנקם או לגרום לנזק בזדון מסיבות שונות.

במקרים אחרים בוצעו התקיפות על ידי ארגוני מחאה אקטיביסטיים, שביקשו להביע מחאה ולייצר שינוי בדעת הקהל ומקבלי ההחלטות. והיו כמובן תקיפות אשר זוהו כמגיעות מארגוני טרור וממדינות לאום, שתכליתן הייתה איסוף מודיעין או השגת הישגים מדיניים וצבאיים, כחלק ממערכה כוללת.

בישראל, בדומה למדינות אחרות בעולם, שוררת הדעה כי ההתמודדות עם איומי הסייבר הם נחלתו של איש/אשת מערכות המידע או איש/אשת אבטחת המידע (ה-CISO), אשר קיבל תקציבים לכך, ובאחריותו להביא וליישם טכנולוגיות וכלים טכנולוגיים לשם הגנה על הארגון.

כאן נדרש להדגיש, כי אירוע סייבר, המוכנות אליו והתמודדות איתו אינם נחלת אנשי אבטחת המידע אלא באחריותו הישירה של המנכ"ל, הנדרש לפעול על מנת להגן על הארגון מפני אירוע סייבר בכל רבדיו של הארגון – מגיוס המשאב האנושי והטיפול בו, הבנת נקודות הכשל הטכנולוגיות בתהליכים העסקיים, מודעות, מניעת גישה פיזית למערכות המחשוב, ועד היערכות ברמה האסטרטגית, נוהלית, משפטית וכלכלית.

עדות לאחריותו הישירה של המנכ"ל להיערכות ולניהול משברי סייבר היא בעצם העובדה שמנכ"לי חברות משלמים בתפקידם על משבר סייבר שפוקד את ארגונם, ואי יכולתם להיערך לו מבעוד מועד ולהתמודד איתו במהלך התקיפה. כך למשל, מנכ"ל חברת בת של חברת התעופה Austrian פוטר מתפקידו לאחר תקיפת סייבר שגרמה להפסד של כ-56 מיליון דולר, או מנכ"ל חברת אקוויפקס שפוטר, לאחר תקיפת סייבר קשה על ארגונו.

שלושה ממדים מרכזיים להתכוננות והתארגנות לקראת מתקפה

על מנת להתמודד מול איום הסייבר, נדרשים ארגונים, על גופיהם השונים, להתכונן ולהתארגן לקראת מתקפה בשלושה ממדים מרכזיים -

הממד הראשון הוא העמידות והמוכנות הארגונית. ביטויה של המוכנות הארגונית היא בהתוויית אסטרטגיה ארגונית, מגזרית ומדינתית, נהלים לאבטחת מידע, מודעות והתנהגות עובדים, פיקוח על סיכוני סייבר בתהליכים חוצי-ארגון (כדוגמת סיכוני שרשרת האספקה, הגישה הפיזית למערכות המחשוב, ניטור איום הגורם הפנימי ועוד), תרגול, סימולציות, וכלים נוספים.

פיתוח העמידות מתחיל בביצוע סקר סיכונים, המגדיר את התהליכים העסקיים הארגוניים, המערכות החיוניות לשירות התהליכים העסקיים, האיומים על המערכות ומכאן, את הפערים בהם יש לטפל – טכנולוגיים, ניהוליים וארגוניים.

עניין נוסף לו נדרש לתת את הדעת, לבקר אותו ולפקח עליו באמצעות תהליך סדור ומובנה, הוא סיכוני תקיפת הסייבר דרך שרשרת האספקה הארגונית, שהינה נקודת החולשה של הארגון, שכן הארגון אינו מבקר את ספקיו ואת המוצרים והשירותים המגיעים מהם, ודרכם עלולה להתרחש תקיפה על הארגון.

כל אלו נועדו לשם היערכות ארגונית מקצה לקצה לתקיפת סייבר, העלולה להתפתח לכדי משבר ארגוני, משקי/מגזרי או לאומי.

הממד השני הינו הטכנולוגי והשימוש במערכות אבטחת מידע טכנולוגיות, לשם ניטור מתקפות בזמן אמת, 24/7, התגוננות בזמן אמת בו מתרחשת תקיפה, וחזרה לשגרה מהירה ככל הניתן, ובנוסף, הגנה פיזית על מערכות המידע ומניעת הגישה אליהן (גם אם פתרונות האבטחה הם פתרונות בענן).

הממד השלישי הוא יכולתו של הארגון להתמודד ארגונית בזמן אמת עם התקיפה, להתאושש ולחזור לשגרת פעילותו מהר ככל הניתן, ועם נזקים מועטים ככל הניתן (כלכלית, מוניטין וארגונית). ממד זה כולל יכולות ונהלים של תרגול מנהלים ועובדים, מתודולוגיות לניהול סיכונים ומשברים, הבנת תהליכים עסקיים ומשמעות היפגעותם, מודיעין ושיתוף ידע בין גופים ועוד.

לסיכום, איום הסייבר אינו בלעדי לסוג כזה או אחר של חברות או ארגונים, והאמרות "לי זה לא יקרה" או "יהיה בסדר", מוכיחות שוב ושוב, פעם אחר פעם, כי מול איומי הסייבר אין להן מקום.

תקיפת סייבר אקראית או מכוונת על הארגון עלולה להתפתח במהירות למשבר ארגוני כזה אשר לא נצפה מראש על ידי ההנהלה שלו. היערכות לתקיפת סייבר ולמשבר אשר עלול לבוא בעקבותיה היא באחריותו האישית והישירה של מנכ"ל הארגון, ולא רק של מנהל אבטחת המידע. היערכות זו צריכה לכלול בעלי תפקידים שונים בארגון, כגון היועץ המשפטי, הדוברות, החשב, אנשי משאבי האנוש, קצין הביטחון (אם קיים) ועוד.

ההיערכות הארגונית לאיום זה נדרשת להתקיים בממדים ארגוניים, ניהוליים, תקשורתיים, טכנולוגיים, משפטיים, פיזיים ואנושיים. ראשיתה של ההיערכות היא בביצוע סקר סיכונים כולל, הבוחן את הפערים הארגוניים מול תהליכי הליבה העסקיים וההגנה הנדרשת עליהם. סקר הסיכונים והבנת הפערים הארגוניים, הניהוליים והטכנולוגיים יובילו לניסוח אסטרטגיה ארגונית ולתפירת פתרונות לניהול סיכוני הסייבר וההתגוננות הארגונית.

הכותב, סא"ל (מיל.) אייל פינקו, ישתתף בכנס Infosec 2019, שיערך בחודש הבא.

הפוסט הגנת סייבר מקצה לקצה על תשתיות ארגוניות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

בחודש הבא ימלאו שנתיים לתחילת פעילותו של בית החולים אסותא אשדוד. בית החולים הוא בבעלות אסותא מרכזיים רפואיים, מקבוצת מכבי שירותי בריאות. אבל למרות היותו לכאורה בבעלות פרטית, הוא מתפקד כבית חולים ציבורי לכל דבר - כולל חדרי מיון - וכפוף לרגולציה ולפיקוח משרד הבריאות.

בבית החולים יש 300 מיטות, המשרתות כחצי מיליון תושבים מאשדוד והסביבה. הוא משתרע על קמפוס בן 70 דונם, מתוכם 70 אלף מ"ר שטח בנוי, הכוללים מבנה אשפוז בן 9 קומות, 2 מתוכן תת-קרקעיות, מבנה נוסף בן 7 קומות, הכולל מרפאות, ומכוני מחקר.

[caption id="attachment_290967" align="alignnone" width="600"] בית חולים אסותא אשדוד. צילום: עודד קרן[/caption]

בנייתו ותפעולו של בית החולים כוונו מראש להיות מבוססי דיגיטל, עם מינימום ניירת שמייצרת בירוקרטיה, ומקסימום תהליכים אוטומטיים, ולכן רק טבעי היה שהעובד מספר 3 של בית החולים, שגויס לפני חמש שנים, היה ראש אגף מערכות מידע של בית החולים, דורון איזון. הוא ליווה באופן צמוד את כל תהליכי התכנון והבנייה של בית החולים, תוך הקפדה על הלימה מוחלטת בין הצרכים של בית חולים מודרני לבין התשתיות הפיסיות והדיגיטליות. אין ספק שבפרופיל המוכר של מנמ"רי בתי חולים וארגונים רפואיים, המשימה שהוטלה עליו הייתה מורכבת ואולי יחידה: להקים בית חולים מאפס, ולצפות תהליכי חדשנות, שאז, ב-2014, רק החלו לדבר עליהם, ושכיום הם מיושמים.

איזון הגיע לתפקיד מהעבר השני של הגדר, מהצד של הספקים. בין התפקידים שמילא: סמנכ"ל IT גלובלי בנס, מנהל חטיבת IT במלם תים. הקשר שלו לעולם הרפואי התבטא בכך שבתפקידו בנס ניהל בין היתר במיקור חוץ את יחידת המחשוב של בית החולים בילינסון.

איך הגעת לתפקיד והאם לא היו לך חששות?
"ב-2014 ראיתי שמחפשים מנמ"ר לבית החולים בהקמה. שלחתי קו"ח, ובתום תהליך מיון קצר יחסית גויסתי לעבודה, כאשר כאן לא היה כלום. היו רק תכניות להקמת בית חולים ותו לא. ברגע מסוים תפסתי את עצמי ואמרתי: 'או קיי,עכשיו אתה לבד, יש לך משימה להקים מערך מחשוב בבית חולים מאפס, וצריך להתחיל לעבוד'. מהר מאוד גם גיליתי שאין לי ממי ללמוד, מהסיבה הפשוטה - שלא הקימו בישראל בית חולים חדש ב-40 שנים האחרונות".

אז מאיפה מתחילים?
"שני האתגרים הראשונים היה לבחור את התשתיות, לאפיין ולעצב את תפיסת העולם סביב מערכות המחשוב, כי כבר בשלב זה היה ברור לי ולצוות הניהול שהיה אז שאין הזדמנות לקבל החלטות שגויות, חלילה. אבל לשמחתי אני יוכל לומר, שלמרות שלא היה קיים ידע קודם נעזרתי לא מעט בעמיתי - חברי המנמ"רים בבתי החולים - למדתי את התהליכים, חלקם גנריים, שעברו כמובן התאמות בהתאם לצרכים שלנו".

מערכות מחשוב ברפואה דורשות שת"פ עם הצוות הרפואי המקצועי, שבכלל לא היה כאן כאשר בניתם את בית החולים. איך מגשרים על כך?
"אכן אתה צודק. זה היה אתגר נוסף, פנימי. מרבית ההחלטות הקריטיות על עיצוב התשתיות ומערכות המחשוב התקבלו פה כאשר עדיין לא גויסו הרופאים ומנהלי המחלקות. בדרך כלל, כשאתה מעצב תהליכים דיגיטליים, אתה עושה זאת עם הגורמים הרלוונטיים. זה היה סיכון מחושב ולקחנו בחשבון שיהיו מצבים בהם הרופא המומחה יגיד שהוא זקוק למערכות אחרות. כידוע, עם הרופאים המקצועיים רצוי מאוד לא להתווכח".

עד כמה הצלחתם לעמוד בסופו של דבר בציפיות?
"ראשית, כמו שאתה מכיר, בפרויקטי מערכות מחשוב אין 100 אחוזי הצלחה. במבט לאחור, אני יכול לומר שאחוזי הפגיעה שלנו, מול הציפיות של אנשי המקצוע, הגיעו ל-75 אחוזים, שזה נתון יפה מאוד.

מה שהקטין את הסיכון הוא העובדה שבהחלטה אסטרטגית שקיבלנו, חלק מתשתיות המחשוב התבססו על המערכות של אסותא מרכזים רפואיים, חברת האם שלנו. בנוסף, חלק ממערכות התוכנה היישומיות שפועלות כאן אינן ייחודיות לנו, והן על פי מה שמקובל במערכת הבריאות בהתאם לרגולציה".

האם היו מערכות שפותחו כאן בכוחות עצמכם?
"אכן כן ולא תמיד עשינו זאת מתוך בחירה. אגב זו נקודה כואבת נוספת, שאתגרה עוד יותר את תהליך ההקמה של מערכות המידע בבית החולים, והיא לא אופיינית רק לנו. ככלל, בארץ ובעולם יש מעט מאוד מערכות מדף המנהלות מערכות של בית החולים ברמה של ERP, כולל לא אצל היצרניות הבינלאומיות הגדולות. תוסיף על זה את הרצף הבלתי פוסק של כללים ורגולציה של משרד הבריאות, וזה אילץ אותנו לפתח בעצמנו או לבצע התאמות, שעובדות עד היום בצורה יפה מאוד ואנו גאים על כך".

כיצד, אם כן, נראה בית חולים דיגיטלי?
"כל תהליכי הקליטה, המעקב הרפואי והבדיקות ממוחשבים לחלוטין. כאשר מטופל מגיע לבית החולים, המערכות כבר יודעות לזהות אותו ומלוות את כל התהליכים עד לשחרורו כולל התחשבנות כספית, שהיא אוטומטית לחלוטין, דבר שלא קיים כיום באף מערכת בית חולים אחרת. חלפו הימים שבהם מטופלים הסתובבו עם מדבקות, תיקים וניירת בין המחלקות, למעט פה ושם שרידים, המחויבים על פי חוק.

ברמת התשתיות יש באסותא אשדוד שני חדרי שרתים, שני דטה סנטרים, מערכת תיוק רפואי מלאה של קמיליון, המשרתת את כל היחידות האמבולטוריות, והכל מתחבר למערכת אחודה, שנבנתה מראש לטפל בתהליכים אלו, בניגוד למערכות אחרות שנבנו בטלאים.

בכלל האיחוד והחיבור בין המערכות הוא גאוות היחידה שלנו, זה בעצם שם המשחק. אינטגרציה מלאה בין כל המערכות השונות, בין כל בסיסי הנתונים, שמאפשרת בסופו של דבר לתת למטופלים שלנו את מלוא תשומת הלב, ללא התעסקות בבירוקרטיה וניירת.

אנחנו מבינים שעלינו כל הזמן להתקדם בנושא הדיגיטל. חלק גדול מהלקוחות שלנו שייכים לדור שנולד לתוך העולם הדיגיטלי. אנחנו גם חיים בעולם תחרותי במערכת הבריאות. כיום כבר אין לקוח שבוי, כל אחד יכול לעבור מקופה לקופה בלחיצת כפתור בנייד שלו ולכן התחרות היא בעיקר על חווית השירות של המטופלים. לא במקרה המוטו של בית החולים, כפי שנקבע על ידי ההנהלה, הוא "קהילה שיש לה בית חולים", ולא להפך. וזה אומר הרבה מאוד".

יש מחשבות לעבור לענן?
"אנו לא ערוכים לענן כי המערכות לא תוכננו לכך, בין היתר בגלל מגבלות רגולציה שונות. אל תשכח שהתחלנו לתכנן, אבל מעצם היותנו מבוססי תהליכים דיגיטליים, אני מניח שתהליך המעבר לענן יהיה קל יותר כשנחליט לעשות זאת".

כיצד אתה רואה את תפקידו של המנמ"ר לאור הניסיון הנוכחי שלך גם מתפקידיך בעבר?
"העבודה כאן המחישה לי יותר מכל את השינוי הדרמטי שעובר תפקידו ומעמדו של המנמ"ר במגזר הרפואי ובכלל. בעולם ישן, המנמ"ר דיווח למנהל כספים או מנהל בכיר אחר. כיום אני מדווח ישירות למנכ"ל בית החולים, פרופסור חיים ביטרמן, ויש לזה משמעויות רחבות מאוד, מעבר לעניין הפנים ארגוני.

תובנה נוספת היא שהמנמ"ר חייב להכיר את ליבת הפעילות של הארגון שלו. אין מצב שארגון יקבל החלטות בנושא טכנולוגיה ומערכות מידע, בלי לערב את המנמ"ר, וזה כולל גם תהליכי או"ש וקבלת החלטות אסטרטגיות שאני שותף להן".

בסופו של דבר, אתה יכול לומר שהמשימה להקים בית חולים על בסיס חדשנות הצליחה?
"ההצלחה באה לידי ביטוי ביום הראשון לפתיחת השערים בבית החולים, כשהכל עבד בצורה מלאה, למעט פה ושם תקלות קטנות שמיד טופלו. הייתה לנו אפילו לידה ראשונה בימים הראשונים לעבודה. אבל בבית חולים, כמו בארגונים אחרים, לא נחים על זרי הדפנה. העבודה היא רציפה, כל הזמן יש אתגרים שצריך לענות עליהם, הן ברמה השוטפת - כי אסור לשכוח לרגע שאנו עוסקים פה בחיי אדם - וגם לגבי האתגרים הטכנולוגיים העתידיים".

[caption id="attachment_290989" align="alignnone" width="600"] פרופסור חיים ביטרמן, מנכ"ל בית החולים אסותא אשדוד. צילום: עודד קרן[/caption]

פרופסור ביטרמן מנכ"ל בית החולים: "הדרך לפנינו עוד ארוכה"

מנכ"ל בית החולים אסותא אשדוד הוא פרופסור חיים ביטרמן, מומחה ברפואה פנימית, לשעבר מנהל החטיבה הפנימית בבית חולים כרמל והרופא הראשי של שירותי בריאות כללית. ביטרמן מעורב באופן ישיר בכל ההחלטות הקשורות ליישום החדשנות בבית החולים.

כיצד מערכות המידע משתלבות בתפקוד של בית החולים?
"אין לי ספק שכיום אי-אפשר להקים מערכת רפואית מודרנית ללא שיתוף של מערכות מידע וטכנולוגיה. תהליך ההקמה כלל תכנון וניהול תהליכים, תרשימי זרימה. מערכת בריאות היא מגדל בבל של תהליכים, והיה ברור לנו שהכל צריך להתחבר בעזרת מערכות המחשוב והדיגיטל, ולכן המנמ"ר וכל הצוות שלו היו שותפים מלאים לכל התהליכים.

אבל אנחנו עדיין בתחילת הדרך, אפשר לומר שהיום אנחנו בכיתה ג' או ד', ולפנינו עוד דרך ארוכה. אנחנו חיים בתוך מערכת שמראש היא מורכבת מדברים שמכתיבים לך, אתה מתמודד עם הצורך בשיתוף מידע עם גופי בריאות חיצוניים. אפילו לנו, כאשר אנו צריכים לשתף מידע עם מכבי שירותי בריאות שאנחנו חלק מהקבוצה, עדיין יש הרבה מאוד דברים שצריך ללמוד וליישם".

כיצד מתמודדים עם יישום והטמעת המערכות בקרב העובדים?
"זה היה באמת אתגר נוסף, שהתמודדנו איתו בהצלחה. מרבית כוח האדם שגייסנו פה הגיע ממקומות שונים, מסביבות עבודה שחלקן היו ממוחשבות וחלקן לא, וזה כולל את כולם - האחיות, הרופאים ויתר העובדים. אני חושב שעברנו פה תהליך מרתק, אבל, כאמור, הדרך לפנינו עוד ארוכה".

הפוסט איך מקימים בית חולים חדש בעזרת ה-IT? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"זכינו להביא לראשונה את חוויית האירוויזיון למאות אלפי בעלי מוגבלויות שונות, ולהפוך את אירוויזיון 2019 לא רק לדיגיטלי ביותר, אלא גם למונגש ביותר. זהו בדיוק תפקידו של שידור ציבורי בעידן הדיגיטלי שיודע לייצר ערך מוסרי נוסף על ידי חדשנות ולהציב רף חדש בשידור של אירועים גדולים ומונגשים בעתיד", כך אמר אסא ארבל, ראש אגף מוצרים והפצה בחטיבת הדיגיטל של תאגיד השידור כאן.

[caption id="attachment_291003" align="alignnone" width="600"] אסא ארבל, ראש אגף מוצרים והפצה בחטיבת הדיגיטל של תאגיד השידור כאן. צילום: יח"צ[/caption]

אחרי שלב הביצועים הגיע הזמן לשלב הסיכומים. אירוויזיון 2019 שנערך אמש (מוצאי שבת) שבר שיאים גם בכל הקשור לציפיות דיגיטליות. ב"כאן" מדווחים על מעל מיליון צפיות בסושיאל לשידור החי מכאן 11 ובמקורות הקטנים ממנו. בערוץ היוטיוב הרשמי נרשמו 8 מיליון צפיות וכ-230 אלף צפיות באתר כאן.

יותר ממיליון וחצי ישראלים צפו בקובי מרימי שר Home

עוד דווח מטוויטר כי למעלה משלושה מיליון ציוצים עסקו באירוויזיון. גם נתוני הצפייה גדולים מתמיד: ‏1.522 מיליון ישראלים צפו בביצוע של קובי מרימי בגמר האירוויזיון. עם זאת, הנתון של 44% רייטינג למשדר הגמר האחרון מותיר את אירווויזיון 99' כמשדר הכי נצפה, עם 48%, אך עם מספר פחות של צופים (1.2 מיליון בני אדם).

אסא מתייחס גם למתקפה של החמאס על שידורי האירווזיון בחצי הגמר הראשון: "לשמחתי הצלחנו למנוע את המתקפות בגמר ולשמור על שידור נקי ותקין עבור מאות אלפי הצופים, שנחשפו למשדר דרך הפלטפורמות הדיגיטליות שלנו".

השנה שמו דגש בתאגיד על שידור מונגש ופיתחו שידורים מיוחדים לבעלי צרכים מיוחדים: שידור ביוטיוב עם ליווי קולי לעיוורים, הסברים לחירשים והנגשה מיוחדת לבעלי לקויות קוגניטיביות. גם כאן יש נתוני רייטינג מרשימים: 115 אלף צפיות בשידורים המונגשים ביוטיוב. לראשונה הופעל חדר דיגיטל מיוחד בעמוד הפייסבוק של שידור האירוויזיון, ובו תכנים מיוחדים. השידור הניב רבע מיליון צפיות, נתון שאליו מתווספים 318 אלף צפיות בטוויטר של התאגיד.

הפוסט אירוויזיון 2019 בישראל: מעל מיליון צפיות בסושיאל לשידור החי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

מה הקשר בין היי-טקיסטים לזחילה בבוץ? איך קשורים משרדי גרטנר לקבוצת יעל? איך נוגע פתרון ניהול ה-API (ה-API Management) של גוגל לעמותת גדולים מהחיים? והאם לונדון כן מחכה למישהו? הנה ההסבר:

עמית דובר, משנה למנכ"ל קבוצת יעל, ייצג את הקבוצה הוותיקה בנבחרת אנשי ה-IT הישראליים שיצאו ללונדון על מנת להשתתף בטאף מאדר - מרוץ קשוח שנולד בבריטניה והפך לגלובלי, ומטרתו היא גיוס כספים למען מטרות חברתיות. מישראל יצאה למרוץ, זו השנה הרביעית ברציפות, משלחת של בכירים מתעשיית ההיי-טק, בראשות אלון כהן, מנכ"ל פרינטר סנטר, ובשיתוף אנשים ומחשבים. מטרתם הייתה גיוס כסף למען עמותת גדולים מהחיים, שמטפלת בילדים חולי סרטן. המרוץ כלל אתגרים שונים, כגון ריצת 15 ק"מ, שהייה בבוץ ובמי קרח, זחילה תחת גדרות תיל, חבלים, חוטי חשמל חשופים, שחייה וטיפוס.

המשלחת הישראלית, שכללה 50 מנמ"רים, מנכ"לים ובכירים נוספים מקהילת ההיי-טק הישראלית, יצאה בשיתוף אנשים ומחשבים לאתגר המפרך, שהתקיים לצד C3 - כנס המנמ"רים שקיימה החברה בלונדון.

דובר אמר כי "זו גאווה גדולה עבורי לחזור הביתה מאירוע כזה כשבכיסי אתגר ספורטיבי אדיר שהושג לאחר אימונים מפרכים של כחצי שנה, ומעל לכל אתגר העשייה למען הקהילה - גיוס של יותר ממיליון שקלים עבור גדולים מהחיים. אני רואה בכך אקט סימבולי: כפי שצליחת מכשולי המרוץ חייבה אותנו לשתף פעולה בינינו, כך העשייה החברתית המשותפת עם גדולים מהחיים מאפשרת לילדים לצלוח את ההתמודדות עם מכשולי המחלה". בכסף שנאסף עבור העמותה יוקם בבאר שבע גן סטרילי לילדים חולי סרטן.

קבוצת יעל תרמה לילדי גדולים מהחיים דרך רכישת משלוחי מנות שנוצרו בעמותה, תרומה כספית כחלק מפעילות טאף מאדר ורכישת כרטיסים להופעות עבור עובדי החברה, כאשר על כל כרטיס שרכש עובד הקבוצה היא רכשה כרטיס נוסף עבורו (1+1).

[caption id="attachment_291142" align="alignnone" width="600"] עמית דובר, משנה למנכ"ל קבוצת יעל, בהרצאתו במסגרת הכנס של פורום C3 מבית אנשים ומחשבים בלונדון. צילום: שי וייס[/caption]

לצד ההשתתפות בטאף מאדר, נשא דובר, במסגרת הכנס, הרצאה בפני בכירי התעשייה, שהתקיימה במשרדי גרטנר בלונדון. ההרצאה עסקה בהגדלת הכנסות באמצעות ניהול API. הוא הציג פתרון של אפיג'י מבית גוגל, שמיוצג בישראל בבלעדיות על ידי קבוצת יעל. הפתרון מאפשר להגדיל את ההכנסות באמצעות יישומי צד ג', להיענות לדרישות הרגולציה לפתיחות ולנהל את ה- API`s הפנימיים בארגון. ה-Apigee של גוגל מדורג על ידי גרטנר כפתרון המוביל בתחומו בעולם.

הפוסט קבוצת יעל לקחה חלק במרוץ טאף מאדר למען עמותת גדולים מהחיים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת קוואלקום היא מונופול, ופגעה באופן בלתי חוקי במתחרים בשוק השבבים האלחוטיים והשתמשה בעמדתה הדומיננטית בכדי לכפות דמי רישיון מיותרים על יצרניות מכשירים כמו אפל, כך פסקה שופטת בית המשפט המחוזי האמריקני, לוסי קו, אתמול (ד').

הפסיקה מגיעה אחרי מחלוקת בין ועדת הסחר הפדרלית האמריקנית, ה-FTC, לבין יצרנית השבבים קוואלקום ומהווה ניצחון של ה-FTC. הלכה למעשה מה שקבע בית המשפט הוא שקוואלקום חייבת להפסיק את נוהלי הרישיונות שלה לחומרה מתוצרתה.

בפסק הדין נקבע כי נוהלי החברה "חנקו תחרות" וכי שיעורי התמלוגים שהענקית גבתה מהחברות שעבדו מול היו "גבוהים באופן בלתי סביר".

נוסף על היותה מונופול, קבעה השופטת לוסי קו גם כי קוואלקום חייבת לשאת ולתת מחדש על עסקאותיה והסדרי הבלעדיות שלה. בכדי להבטיח שהענקית מסן דייגו מצייתת לפסק הדין, ימונו בודקים שיעקבו אחרי מהלכי קוואלקום במשך שבע השנים הקרובות.

מנהל תחום התחרות של ה-FTC, ברוס הופמן, אמר בתגובה לפסיקה כי "ההחלטה מאתמול כי נוהלי קוואלקום מפרים את דיני ההגבלים העסקיים היא ניצחון חשוב לתחרות במגזר מפתח של הכלכלה, ועובדי ה-FTC יישארו ערניים להתנהגות חד-צדדית של חברות טכנולוגיה הפוגעות בתהליך התחרותי".

מה יהיה על העסקה עם אפל?

קוואלקום ולקוחה גדולה שלה, אפל, התקוטטו ביניהם במשך שנים בבתי המשפט בדיוק על עניין זה של רישיונות פטנטים, במחלוקת מיתית של ממש, שכללה 80 תביעות. לפני חודש בדיוק התבשרו כי שתי החברות הגיעו ביניהן להסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט.

במסגרת ההבנות בין השתיים הוחלט כי אפל וקוואלקום יישבו את כל ההתדיינויות המשפטיות המתמשכות שלהן ברחבי העולם, ויסיימו אותן כליל. בנוסף, החברות הגיעו להסכם רישוי פטנטים בינלאומי בן שש שנים, שנכנס לתוקף ב-1 באפריל האחרון. בהסכם נכללת גם אופציה להארכתו בשנתיים. החברות אף חתמו על תנאי אספקת שבבים בהסכם רב שנתי.

הפשרה הזו, כך על פי פרשנים, מקורה בהגעת עידן 5G, באינטרסים בעטיו, ורצונן המשותף של השתיים להוציא את אינטל מהמירוץ לאספקת שבבים לטלפונים ניידים מהדור החמישי, התואמים למהירויות הגבוהות. ובאמת, אינטל, שהיא הספקית השנייה של אפל לשבבי מודם אלחוטיים הודיעה שהיא יוצאת ממירוץ הדור החמישי בעקבות ההסכם.

כעת נשאלת השאלה האם השתיים ידבקו בעסקתן זו, או שאפל וייתכן גם ה-FTC, ידבקו בדרישה לפתוח את המו"מ ולשנות את ההסכמים ביניהן.

אפל סירבה לספק תגובה לבשורות.

מניית קוואלקום ירדה ב-13% בתגובה לחדשות, אך החברה פרסמה הודעה רשמית מהירה ובה אמרה שאינה מסכימה עם מסקנות בית המשפט ובישרה, כצפוי, כי תערער על פסק הדין.

הפוסט בית משפט: קוואלקום מונופול ועליה לנהל מו"מ מחודש על הסכמים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת וואווי שוקעת עמוק בבוץ השבוע, אחרי שממשלת ארה"ב "החטיפה" לה באמצעות צו חירום שהכריז על איסור סחר איתה. הצו שהוציא הנשיא דונלד טראמפ משפיע על כל החברות בארה"ב שעושות עסקים מול היצרנית הסינית הענקית, ומתחיל להראות את השפעתו גם ביחסיה עם חברות ממדינות אחרות, כמו למשל ספקית מובייל ראשית בבריטניה, שם וואווי אמורה להיות מעורבת בהקמת חיבורי 5G.

המהלך של ארה"ב משמעותו שוואווי תתקשה להרכיב את מכשירי הסמארפון שלה - ומכיוון שהיא ספקית הניידים השנייה בגודלה בעולם, לדברים יש השפעה עצומה על שוק הטכנולוגיה, ולא רק על חברת הטלקום מסין.

וואווי - סיכון ביטחוני שמחייב צו חירום

הסיבה ל"מסיבה" - טענות חוזרות ונשנות, ולא ממש מוכחות, מצד ארה"ב שוואווי היא משת"פית של הממשל הסיני, ומסייעת לו בריגול נגד ארצות המערב באמצעות דלתות אחוריות ושאחר אמצעים המושתלים בחומרה שלה. הצו של טראמפ הוא לפיכך צו שהוצא מטעמי ביטחון המולדת, והוא, כמובן, מחייב את כולם. ענקיות כמו גוגל, אינטל, קוואלקום וברודקום, ולאחרונה פנסוניק, הצטרפו לרשימה ההולכת וגדלה של החברות שמנתקות יחסים עם וואווי.

וואווי קיבלה ארכה של 90 יום מארה"ב לצורך תקופת הסתגלות לגזירות הקשות, אבל קשה להאמין שזו תספיק לה על מנת לחשב מסלול מחדש.

האם יש חיים ללא שבבי ARM?

[caption id="attachment_261490" align="alignleft" width="300"] ARM[/caption]

אחת הבשורות הקשות ביותר היא זו של חברת השבבים הוותיקה ARM, שדיווחה אתמול (ד') כי היא עוצרת את קשריה העסקיים עם החברה הסינית - וזו, כך על פי פרשנים, היא בעצם מכה גדולה הרבה יותר מאשר לאבד את השירותים של גוגל.

לפי דיווח של ה-BBC, חברת ARM הודיעה לעובדיה במזכר פנימי כי האיסור על ייצוא לארצות הברית אינו מאפשר עוד לעבוד עם וואווי, ובכך היא פוגעת קשות בחטיבת SoC של הענקית הסינית. לפי התקשורת מדובר בהתפתחות הכי משמעותית, שכן וואווי פשוט לא תוכל לייצר מכשירים ללא שבבי ARM.

הפרשנות של ARM לצו החירום שהנפיקה ארה"ב באה כהפתעה, שכן החברה אינה מבוססת בארה"ב. המטה שלה נמצא בקיימברידג', בריטניה, והחברה נרכשה על ידי תאגיד סופטבנק היפני כבר ב-2016. ARM סבורה ככל הנראה שהיא מושפעת מהצו משום שהטכנולוגיה שלה מכילה אלמנטים שמקורם בארה"ב וכן כי יש לה יותר מ-40 משרדים ברחבי העולם, כולל 8 בארה"ב.

ספקיות סלולר מרחבי העולם - גם הן במחרימות

כך או כך, לאט לאט מגלה התעשייה עד כמה פקודת המבצעים של טראמפ מתפשטת ומתקבלת גם מחוץ לגבולות ארה"ב, כשמי שעוד קופצות על עגלת החרם הן ספקיות הסלולר באסיה ובאירופה, שהודיעו כי הן משהות הזמנות לסמארטפונים מתוצרת החברה בעקבות החלטת ארה"ב. וודפון - המפעילה הסלולרית השנייה בגודלה בעולם - הודיעה אתמול (ד') כי הפסיקה לקבל הזמנות מראש בבריטניה בעבור הטלפון החכם לדור החמישי - Huawei Mate 20X.

בנוסף, ספקית המובייל הגדולה בבריטניה, EE, מעכבת גם היא את החדרת הטלפונים החכמים החדשים של וואווי, ואפילו מפעילי הסלולר המובילים ביפן נקטו צעדים דומים נגד מכשיר אחר של הענקית הסינית, ה- Huawei P30 Lite שמו, מוקדם יותר אתמול, כשהודיעו שלא ישווקו אותו בינתיים.

האם וואווי מפתחת מערכת הפעלה משלה?

יצוין כי, לפי דיווחים, וואווי מפתחת ככל הנראה מערכת ההפעלה משלה. ראש חטיבת האלקטרוניקה של החברה, ריצ'רד יו, דיבר לאחרונה עם The Information ואמר כי החברה "תיאלץ להשיק מערכת הפעלה ומערכת אקולוגית משלנו", וזאת בתגובה לאיסור הייצוא לארה"ב.

שם הקוד של מערכת ההפעלה הוא "פרויקט Z", כך לפי The Information, אך יש גם מי שמכנים אותה HongMeng OS, או Kirin OS.

לא משנה איך מערכת ההפעלה של וואווי תקרא, הדיווחים עליה אומרים שהיא עוד רחוקה מלהיות מוכנה. בנוסף, לפי The Information, מערכת ההפעלה תוכננה לניידים שיופעלו בסין ולא היתה אמורה להוות תחליף אנדרואיד כלל-עולמי.

התקשורת הסינית מציגה את הדברים אחרת לגמרי - דיווח של האתר הסיני Caijing אומר כי יו טען שהמערכת תהיה מוכנה לשימוש בסתיו הקרוב או מקסימום בתוך שנה, עד אביב 2020, ושהיא תפגין תאימות מושלמת לכל תכונות האנדרואיד, ואפילו תהיה בעלת יכולות ב-60% מהירות יותר מאנדרואיד של גוגל.

הסינים יחזירו בחרם על אפל?

[caption id="attachment_289449" align="alignleft" width="300"] רן ז'נג-פאי, נשיא ומייסד וואווי. צילום: Cellanr, מתוך ויקיפדיה[/caption]

עקב מצבם המתדרדר של וואווי ויחסי סין-ארה"ב בכלל, עולה באחרונה קריאה במדינה הקומוניסטית לפעולת תגמול בדמות חרם על מוצרי אפל - או, לכל הפחות, לנטישת מוצרי החברה האמריקנית ומעבר למכשירים מתוצרת סין, כאקט של סולידריות.

באופן פרדוקסלי, מי שמחבל ביוזמה מעצם העדפותיו, עליהן התוודה, הוא מייסד וואווי ומנכ"לה, רן ז'נג-פאי. האיש, שניסה נואשות למנוע את מה שקורה לחברה שלו כיום, שאמר במפתיע, בלשון המעטה, בראיון בטלוויזיה הסינית ביום ג', כי הוא למעשה מעריץ של אפל.

"לאייפון יש מערכת אקולוגית טובה, וכשהמשפחה שלי בחו"ל אני עדיין קונה להם מכשירי iPhone", סיפר המיליארדר הסיני, שהוסיף באופן משונה למדי שלפיכך "אין צורך לחשוב באופן צר כי אהבה לוואווי משמעה אהבה לטלפונים שלה".

הפוסט וואווי מאבדת גובה בכל העולם – החרם עליה מתפשט ודרמטי הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"כאשר אנו רוצים לבנות מחוברות של עובדים לפתרונות ניהול ידע, עלינו לצאת מנקודות מוצא שפתרונות ניהול ידע אכן מועילים לארגון ולעובדים, ושהעובדים רוצים להצליח בתפקידם בארגון. לכן, כל שנדרש הוא לדחוף אותם קלות כדי שיצרכו פתרונות אלה", כך אמרה ד''ר מוריה לוי, מנכ''לית ROM Knowledgeware.

ד''ר לוי דיברה בפתח פורום KMI מבית אנשים ומחשבים. הפורום התכנס אתמול (א') ב-יס פלנט בראשון לציון. המונח Nudge, הסבירה, לא קשור לניג'וס, אלא "לעתים יש פתרונות קלים בעולם ניהול הידע, שבעזרת דחיפה קלה ניתן להניע אותם לפעולה בתחום".

"זה לא פשוט שעובדים יתחברו לניהול ידע"

לדבריה, "זה לא פשוט שעובדים יתחברו לניהול ידע, מכמה סיבות: העדר מודעות, חוסר קשב, ריבוי שינויים, העדר רצון, 'למה לשנות אם הכל בסדר?', המחוברות הכוללת בארגון אינה תמיד בשיאה וגם – כי ניתן להסתדר בלי זה". ד''ר לוי הציגה מודל משולש, ''מוכנים, היכון, רוץ'', להטמעה מיטבית של ניהול הידע בארגון.

בשלב התכנון, אמרה, "העבודה עצמה גורמת לנו למחוברות, והיא מרכיב במחוברות. מרכיבי מחוברות נוספים הם יחסי העבודה עם עמיתים שלנו והרצון של עובדים למצות יכולות שלהם ולראות כיצד ניהול הידע יכול לסייע להם. עוד מרכיבים הם יחסי העבודה עם המנהל הישיר, תרומת העבודה ליעדי הארגון ואוטונומיה ועצמאות". לדברי ד''ר לוי, "יש לתקשר את חשיבות ולהחצין את התועלות הנובעות ממנו ואת הדחיפות שלו. יש ליצור תכנית ניהול ושינוי סדורה, עם הגדרת קהלי יעד שונים, והדרך להשפיע עליהם".

בשלב ה"היכון", ציינה, "יש להשתמש בכלים לתחום, להגדיל את המודעות ולחזק את המיומנויות בשימוש בכלים, להפוך את השימוש להרגל ולחזקו. צרו אמון, הומור הוא כלי נפלא לשחרור ובניית אמון והשתמשו במשחוק – זה לא משחק, זו קריצה, דרך להורדת התנגדויות והכנסת קלילות". בשלב, השלישי, ''רוץ'', אמרה ד''ר לוי, "מדובר בתחזוק שוטף, יש לייצר תוכנית עבודה שוטפת, פעילויות עם שיאים, יש ליזום תכנים חדשים, לייצר תנועה טראפיק, ליידע בצורה עתית, למשל עם ניוזלטר".

ד''ר לוי סיכמה באומרה כי "אם הצלחנו - אסור לנו לעצור. יש עוד יעדים להסתער עליהם".

הפוסט איך מחברים את העובדים טוב יותר לפעילות ניהול הידע? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

ארגון המגן בין היתר על זכויות בעלי חיים מאשים את פייסבוק בכך שאינה מסלקת מהפלטפורמה שלה פעילות המקדמת קרבות כלבים בלתי חוקיים.

Lady Freethinker, המכונה LFT, הוא ארגון ללא כוונת רווח הפועל מקליפורניה, ארה"ב, עוסק בתקשורת, ומוקדש לחשיפת ועצירת סבל של בעלי חיים, בני אדם ובאופן כללי - כל סבל על פני כדור הארץ. הארגון מתאר עצמו ומסביר כי "אנו מפרסמים מאמרים חדשותיים דחופים, חקירות מקוריות ועצומות בכדי לעזור לעצור אכזריות ולקדם טיפול אנושי בכל המינים".

Facebook ‘gives global platform to illegal dogfighting’ - The Guardian reports on Lady Freethinker's new investigation https://t.co/QICBk0i8qH @marcthevet @PeterEgan6 @rickygervais

— Lady Freethinker (@LadyFreethinker) 26 במאי 2019

החשיפה האחרונה של LFT באה אחרי חקירה שקיים בשירות המדיה החברתית הגדול בעולם, פייסבוק, שגילתה כי המנהג הברוטלי לשסות כלבים זה בזה לטעמי בידור וכסף מקודם בתדירות "מדאיגה" באמצעות הפלטפורמה.

לאחר שבחן את פייסבוק במשך 4 חודשים, בין אוקטובר 2018 לפברואר 2019, הצליח הארגון לחשוף יותר מ-2,000 פוסטים שקדימו קרבות כלבים או סחר בבעלי חיים "לוחמים". מעל 150 עמודים, קבוצות ופרופילים נמצאו כמעורבים במכירת "כלבי לחימה" באמצעות פייסבוק, כשל-5 מהדפים והקבוצות הגדולות שעוסקים בנושא הנורא יש בסך הכל 160,563 עוקבים.

"בפוסטים עלולים להראות כלבים שמכסחים זה את זה, כלבים קשורים במתקני אימונים דמויי בית חרושת, או להציג את הצלקות והפצעים הפתוחים שהכלבים ספגו בלחימה", כתב הארגון בתוצאות התחקיר, שנחשפו בתחילה על ידי הגרדיאן הבריטי.

"עולם המחתרת הקטלני של קרבנות הדמים"

הדו"ח של הקבוצה, שכותרתו "עולם המחתרת הקטלני של קרבנות הדמים", שפורסם ביום א', מדגים כמה קל ושכיח למצוא תוכן הכרוך בקרבות כלבים בפייסבוק, למרות שמדובר על הפרות ישירות של מדיניות הקהילה ומדיניות המסחר של הענקית ממנלו פארק.

הקבוצה קראה לחברה, ולמארק צוקרברג המייסד והמנכ"ל, "לחסל את התוכן" הזה בכדי "להגן על כלבים מפני אכזריות קטלנית" מה גם שקרבות כלבים הם פעילות שהוצאה מחוץ לחוק בכל 50 מדינות ארה"ב מזמן, ושנאסרה בבריטניה כבר לפני 180 שנה.

מפעילי הדפים והקבוצות נוטים לעשות שימוש במילות קוד מיוחדות לצורך התייחסות לבעלי החיים שלהם. כך למשל, Gr Ch מסמל "אלוף גדול" ו-2xW היא הדרך לספר על כלב ש"באמתחתו" שני ניצחונות בלחימה. באופן מזעזע מילת קוד נוספת מוכרצת לכולנו - RIP, שמשמעותה 'נוח על משכבך בשלום' ושככל הנראה מבשר על מותו של כלב כתוצאה מהקרבות האיומים.

מייסדת LFT, נינה ג'קל, אמרה כי "פייסבוק משמשת לעתים קרובות כפלטפורמה לקידום ולהשפעה של שינוי חיובי, אך כפי שמראה הדו"ח שלנו, היא נכשלה בהגנה על בעלי חיים חפים מפשע מפני התעללות ומוות אפשרי. על ידי אי-אכיפת מדיניותה שלה כנגד אכזריות לבעלי-חיים, פייסבוק שותפה להנצחת מעשים פליליים".

על אף צילומים מחרידים שהארגון חשף בפייסבוק ומפרסם באתרו, LFT סיפר כי מבין 26 פוסטים שסימן ודיווח לפייסבוק כי הפרו את המדיניות הפלטפורמה רק 6 הוסרו. במקום הסרה הגיבה החברה בהצעה לחסום את התוכן המסוים, לאנפרנד את המקור לו, ולהרחיק מהעין את מה ש"עלול עדיין להיות פוגע או לא נעים".

עצומה הצוברת תאוצה

"התוצאות של דו"ח זה מראות בבירור כי הקידום של קרבות כלבים וסחר בבעלי חיים לצורכי לחימה בפייסבוק משתולל וזקוק לתשומת לב מיידית ולפעולה", נכתב בדו"ח שהוסיף ותבע: "על פייסבוק לנקוט בצעדים מידיים להגנה על בעלי חיים מפני נזק".

בעקבות הממצאים הקשים, LBT השיק עצומה באינטרנט, שמטרתה לדחוק בפייסבוק לחסל לאלתר תוכן שקשור לקרבות כלבים אסורים ומסוכנים, ולעצור את התפשטות של חומרים לקידום סחר בלתי חוקי בבעלי החיים בפלטפורמה שלה.

בהצהרה ששלחה לתקשורת ביום ב' הבהירה פייסבוק כי אסור לפרסם תוכן המקדם או מתאר חיות שנלחמות בחיות אחרות באירוע שבני אדם יוזמים בפלטפורמה.

"אנו מודים לליידי פריטינקר על שהביאה את הפוסטים האלה לתשומת לבנו, ויצרנו איתם קשר על מנת שנוכל לקבל את המידע הדרוש לנו כדי לחקור את התוכן הזה", אמר דובר פייסבוק. "אם אנשים רואים משהו בפייסבוק שהם חושבים שמפר את חוקי הקהילה שלנו, אנו מעודדים אותם לדווח על כך באמצעות הכלים בפלטפורמה שלנו, כדי שהצוותים שלנו יוכלו לחקור ולנקוט בפעולה", חתם הדובר את התגובה המאוד רשמית והדי פושרת של החברה.

הפוסט פייסבוק: קרבות כלבים אכזריים מקודמים באמצעות הפלטפורמה בלי הפרעה הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"פתיחת מרכז המו"פ של רפאל בפארק הסייבר בבאר שבע היא צעד משמעותי לחיזוק האקו-סיסטם באיזור, שאין כדוגמתו בעולם. לצד המרכז הלאומי לניהול אירועי סייבר, יקדם המרכז החדש את המובילות של ישראל בתחום. האתגרים בסייבר מחייבים לרוץ מהר מאוד. אבל כדי להגיע רחוק, צריך לרוץ ביחד ובשילוביות - כפי שבא לידי ביטוי כאן, בפארק הסייבר. אני משבח את ההחלטה של רפאל להתמקם בפארק. המערך בראשותי נמצא במגעים מתקדמים להבאת יחידות הסייבר של צה"ל לנגב. פארק ההיי-טק בבאר שבע יהפוך בקרוב למרכז הסייבר העולמי", כך אמר יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי, היום (ג') בהשקת מרכז מחקר ופיתוח של רפאל בפארק ההיי-טק, הצמוד לאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. מרכז המו''פ יעסוק בתחומי הטכנולוגיה האוטונומית והסייבר.

[caption id="attachment_291775" align="alignnone" width="600"] יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הלאומי. צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון[/caption]

נשיא אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' דניאל חיימוביץ', אמר כי "בניגוד למקובל לחשוב, מבחינה גיאוגרפית אבל לא רק, אנחנו בבאר שבע מרכז העולם. ההחלטה של רפאל לפתוח בפארק ההיי-טק שלנו מרכז למו"פ, רק ממחישה זאת. אני מאמין ש-100% מהסטודנטים שלנו שעובדים ויעבדו כאן, אף יישארו להתגורר באזור".

יואב הר אבן, מנכ"ל רפאל, אמר כי "המרכז החדש, בניהולו של רותם יואלי, מעסיק כיום 15 חוקרים, רובם ככולם מאוניברסיטת בן-גוריון. היקף המועסקים יגדל לכמה עשרות בתוך שנתיים".

ד"ר רן גוזלי, סמנכ"ל רפאל וראש חטיבת המו"פ שלה, אמר כי "אנחנו מקימים כאן קבוצה של אנשים מיוחדים, אנשי עשיה וקהילה מדעית מהשורה הראשונה. שמנו לעצמנו כמטרה להתחבר בראש ובראשונה לחוקרי אוניברסיטת בן-גוריון, לטובת החברה, האזור ולמען ביטחונה של מדינת ישראל".

ד"ר עוזי לנדאו יו"ר דירקטוריון רפאל, ציין כי "אני רואה את המקום הזה כאבן שואבת לכוח אדם מהמעלה הראשונה ולתעשיות שיבואו לכאן בעתיד. לא בכדי שכרנו בבנין זה 2 קומות, בהם נקלוט את ה'עשירון העליון' של הסטודנטים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב". לדבריו, "כחלק ממהלך אסטרטגי של רפאל אנחנו מתרחבים מהצפון גם לשאר חלקי הארץ. שלוחת פיתוח בבאר-שבע תאפשר לנו להינות גם מהמוחות האיכותיים בדרום. נמשיך לפתח מערכות מתקדמות התורמות באופן ישיר לביטחונה של מדינת ישראל, ולהוות עוגן מרכזי גם בחברה ובכלכלה".

רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, מתח ביקורת על העיכוב הרב שנגרם בשל למעבר של יחידות המודיעין של צה"ל לנגב: "לצערי, זה מתעכב ולא קורה כפי שתוכנן. הזמן הוא אלמנט קריטי והמדינה צריכה לרוץ מהר עם ההחלטה הזו, לפחות כמו שעשתה רפאל בהחלטתה להתמקם כאן".

אבי יעקובוביץ', מנכ"ל חברת גב-ים, סיפר כי בפארק מועסקים כיום כ-3,000 עובדים, מרביתם בוגרי האוניברסיטה, שעם השלמת הבנין הרביעי, שנמצא כעת בבניה, ישתרע על פני 65.000 מ"ר. לדבריו, בשלב זה נמצא בהליך של תכנון מתקדם הבנין החמישי מתוך 15 בניינים מתוכננים בפארק.

בינואר השנה הודיעו רפאל ו-BGN Technologies, חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת בן-גוריון, על שיתוף פעולה מחקרי אסטרטגי רב-שנתי, בו רפאל תשתף פעולה עם חוקרי האוניברסיטה במגוון תחומים, כולל אבטחת סייבר, ניידות חכמה, רובוטיקה ובינה מלאכותית. שני הפרויקטים הראשונים במסגרת שיתוף הפעולה יתמקדו בחקירת הסכנות שבפריצות סייבר וכיצד ניתן להתמודד עם איומים אלו בחיישנים של מכוניות אוטונומיות.

הפוסט "פארק ההיי-טק בבאר שבע יהפוך למרכז הסייבר העולמי" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

נכון, פארק ההיי-טק בהר חוצבים נותן לירושלים קצת מהגוון של העולם הטכנולוגי החדש, ונכון, במקומות ציבוריים שונים ברחבי העיר הותקנו מצלמות מחוברות למרכזי שליטה, ונכון, ניתן להשוויץ ולומר שמובילאיי היא ירושלמית אסלית שנולדה באוניברסיטה העברית, אבל בכול זאת, הכי קל היה לכתוב כאן ביקורת נוקבת על אזלת ידה של עיריית ירושלים והמוסדות השונים המובילים בה, בכל הקשור לפיתוחה של עיר הבירה של ישראל כעיר מובילה טכנולוגית באומת הסטארט אפ שלנו.

הכי קל היה לכתוב על כך שמדובר בעיר שלא נעשה בה מספיק בכדי שהתושבים ירגישו שהזמן בה לא עצר מלכת, עיר שאין בה קידום משמעותי בהיבט הפוטנציאל שלה להיות עיר חכמה פורצת דרך ומובילה בעולם לצד היסטוריה שאין דומה לה; עיר שסטארט-אפים לא צומחים ופורחים בה על ימין ועל שמאל, שאינה מציעה די הטבות משמעותיות לקידום מיזמי כלכלה שיתופית משולבי טכנולוגיה לרווחת התושבים למשל כפי שנעשה יותר בעיריית תל אביב.

הכי קל היה לכתוב כאן טור על כך שאפילו אחרי עידן ניר ברקת, ראש העירייה היוצא, הייטקיסט בנפשו, , אם תשוטטו היום בשוק מחנה יהודה ותשאלו כל מוכר באחת הבסטות אם הוא יכול לתת לכם דוגמה לטביעת האצבע של ברקת בהיבט הטכנולוגי, כזו שמשפיעה על חיי היומיום שלו, הוא יסתכל עליכם במבט תמוהה.

[caption id="attachment_292098" align="alignnone" width="600"] משה ליאון, ראש עיריית ירושלים. צילום: דור פיינה[/caption]

הכי קל גם היה לומר שמשה ליאון, ראש העירייה הנכנס, , לא בא מעולם ההיי-טק ונדמה כי יש לו עניינים חשובים יותר על סדר היום לקדם לפני שיקדם שילוב עיר חכמה וחדשנית בבירה, כמו גם לגביהשר לענייני ירושלים, זאב אלקין.

עוד יותר קל היה לומר שאין תחושת קידמה בירושלים מבחינה טכנולוגית, שירושלים תקועה בעבר, שהאוכלוסיה בעיר, ברובה שמרנית, לא מהווה כר פורה ומעודד לשילוב טכנולוגיה, שבשביל טכנולוגיה יש את תל אביב, שצריך השקעה, ש...וש...

זה היה הכי קל לכתב ולהביע את כל הביקורת המתבקשת הזו., אלא שבעצם, עדיף ככה, נקי, בלי טכנולוגיה מתקדמת בירושלים.

לסמס פתק בקשה במקום להניח פתק מנייר בין אבני הכותל?

תארו לכם איך היה נראה הכותל אם ניתן היה לסמס פתק בקשה במקום להניח פתק מנייר בין אבני הכותל? תאור לעצמכם איך היה נראה המדרחוב אם היו בו עמדות להטענת אופניים חשמליות מעיקות כל כמה מטרים? תארו לכם אם בשוק מחנה יהודה היו משלוחי פירות וירקות באפליקציה, ולא היה צורך להגיע עד לבסטה וליהנות מהריחות, הצבעים, הטעמים והצעקות בסמטאות? מה היה נשאר מהשוק המיוחד הזה.

[caption id="attachment_292096" align="alignnone" width="600"] בר רפאלי. צילום: BigStock[/caption]

תארו לכם שבעיר העתיקה היה דוכן של מוצרי אפל מקוריים במקום המוכר הערבי של דוכן התבלינים הטריים עם הזעתר המפורסם, סירי הייתה מוכרת לכם בשלט רחוק בצל במקום הסבתא שיושבת על המדרכה עם נענע טרייה שקטפה הבוקר מהכפר, ולא פחות נורא – הייתם אוכלים סטייק שהודפס בתל מימד מהמדפסת החדשה של HP, במקום חומוס לינא? מה היה עושה דוד המלך עם סמארטפון ברחובות העיר, אולי היה עסוק בלהעלות סטורי לאינסטוש עם בת שבע, הבר רפאלי של הזמן ההוא?

יש כל כך הרבה דרכים לשלב טכנולוגיה מתקדמת וחכמה בעיר מיוחדת כמו ירושלים, רק צריך להיזהר שלא להחריבה בדרך. ואולי בכלל אין צורך בשילוב חדשנות וקידמה בעיר הבירה? שכן, היא תראה אחרת.

הפוסט בין בר רפאלי, דוד המלך, טכנולוגיה, היסטוריה וירושלים אחת הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

העידן שבו רובוטים יחליפו שליחים ויובילו דברי דואר או מגש פיצה עד לדלת בית הלקוח, או להבדיל הגשת סיוע לנפגעי אזורי אסון באמצעות רחפנים נראה קרוב מתמיד: חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנו רובוט היברידי ראשון מסוגו, שמסוגל לנסוע, לעוף ולזחול במהירות - באמצעות אותם המנועים.

הרובוט החדש שזכה לכינוי Flying STAR (ר"ת flying sprawl-tuned autonomous robot), הוצג בכנס הרובוטיקה והאוטומציה העולמי שהתקיים במונטריאול לאחרונה. הוא פותח במעבדה לביו-רובוטיקה ורובוטיקה רפואית, על ידי ד"ר דוד זרוק, ראש המעבדה ומרצה בכיר במחלקה להנדסת מכונות ותלמיד המחקר ניר מאירי.

לדברי ד"ר זרוק, "הייחודיות של Flying STAR היא בכך שהוא מונע על הקרקע עם אותם מנועים שמניעים את הפרופלורים שלו, מה שמקנה לו מהירות נסיעה קרקעית של עד 2.6 מטר לשנייה ויכולת דחיפה מאוד גבוהה".

בראיון לאנשים ומחשבים הסביר ד"ר זרוק כי מדובר בפיתוח שיאפשר להרחיב את השימוש ברחפנים. עד כה כל מי שניסה לפתח רחפן שגם יוכל לנסוע על פני הקרקע נאלץ להשתמש במנועים נפרדים, דבר שגרם לבעיות משקל וביצועים.

לדבריו, "אנחנו עובדים במעבדה כדי לבנות רחפנים שיהיו פשוטים להפעלה ויוכלו להתאים את עצמם לכל מיני אזורים ומשטחים. הרעיון היה להשתמש באותם מנועים כדי לעוף וגם לנסוע, זה מאפשר לנו יכולת נסיעה גבוהה מאוד כי המנועים של הטיסה הם מאוד חזקים בנוסף אנחנו משנים את הזווית של הצירים להחליף בין מוד של נסיעה למוד של טיסה. עשינו זאת תוך חסכנות מכאנית"

"השילוב בין המעוף והנסיעה, באמצעות שליטה על זווית הצירים של המנועים, מאפשר לרובוט ליהנות מהיתרונות של שניהם. הוא עובר מתצורה של 55 מעלות לתצורת השתטחות מלאה, וזו מאפשרת לו לעבור מרחקים ומכשולים בצורות שונות שלא ניתן לעבור אותם במעוף או בנסיעה בלבד. הרובוט גם מתאים את הרוחב שלו כדי לזחול או לרוץ על פני משטחים, לטפס על מכשולים גדולים ולהשתחל לתוך מנהרה או פתחים צרים", הוא הוסיף.

האם הוא יוכל לעבור כל תוואי קרקע?

"אם תנאי השטח הם לא ישרים במידה קיצונית עדיף להשתמש במצב טיסה, אם הם ישרים הוא מספיק חזק כדי לנסוע על רוב סוגי הקרקע. פרט לחוף ים. הוא יכול להסתדר עם אדמה רכה ודשא".

איך הגעם לרעיון?

"יש צורך גדול היום לשלב גם נסיעה וגם טיסה. הרבה פעמים אתה רוצה שרובוט יעוף מעל מכשולים יגיע לאיזור המטרה ושם הוא ייסע. במצב נסיעה הוא יכול לרדת מתחת למכשולים, לחפש דברים באזורים המוסתרים מעיני רחפנים אחרים".

"בנוסף לזה, יש בעיה מוכרת – בעיית המשלוחים. כשאתה רוצה לשלוח משהו בצורה בטיחותית למטרה – חבילה למשל – אני יכול לשלוח רחפן אבל הרחפן לא יכול להתקרב לאנשים ויהיה מסוכן להנחית אותו בקרבה כזו.. אנחנו יכלים להנחית את הרחפן 100 מטר מאנשים ואז לנסוע אליהם. כך הוא לא מסוכן וגם לא מרעיש".

עד כמה הרובוט החדש אוטונומי.

"בשטחים פתוחים יש לנו אוטונומיה, אנו יכולים להורות לו לפי GPS סע חמישים מטר אחר כך ימינה אחר כך שמאלה. אם הוא נתקל במכשול – זו בעיה. אפשר לתת לו תוכנית ידועה מראש בהנחה שאתה יודע שאין מכשולים. כשיש מכשולים צריך שאדם יהיה מעורב באופן מלא או חלקי. מלא – אדם שולט עליו מרחוק ואז הוא כל הזמן אומר לו ע השלט לאן לפנות. חלקי – אתה שולח אותו לאיזור מסוים ואז אתה מתערב כשיש קבלת החלטת משמעותית האדם מפעיל אותו".

"מערכות שיכולות לקבל החלטות אוטנומיות שוקלות יותר מאשר מה שרחפנים יכולים לשאת . אבל יכול להיות שבעתיד נשתף פעולה עם חברה שעושה משהו בתחום הרכ האוטונומי ונעשה משהו ביחד".

על אילו פרוייקטים נוספים אתם עובדים?

"אנחנו עובדים הרבה עם רובוטים זוחלים – יש רובוט אחד שאנחנו נעזרים בו כדי לבנות קפסולה מונעת שאפשר לבלוע ותצלם בתוך המעים. יש רובוט שנוסע על הקרקע ומשנה את צורתו כדי לעבור על מכשולים."

הפוסט הכירו את הרחפן שיכול גם לנסוע על הקרקע הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת VMware שמחה לארח בשבוע החולף את אירוע VMware NSX EVOLVE, שנערך באולם ה-EAST TLV, ושבו השתתפו למעלה מ-150 מומחי אבטחה ונטוורקינג.

[caption id="attachment_292185" align="alignnone" width="600"] מימין: מיכאל פישמן, מנהל מכירות אזורי לאזור הים התיכון ומזרח אירופה; אייל דוד, מנהל מכירות SME VMware ישראל; אריאל מעיין, כלל ביטוח. צילום: ניב קנטור[/caption]

מימין: מיכל גולשני, Enterprise account manager, VMware ודרור ינקו, מומחה מכירות NSX, ב-VMware. צילום: ניב קנטור

מימין: ירון רזינסקי, מנהל פעילות EUC אזורי, VMware; אלון זיתונה, Enterprise Account Manager VMware; לוק אויזארט, מנהל תשתיות בנציבות מס הכנסה; אוריאל כהן, מנהל תשתיות מכס. צילום: ניב קנטור

שלום סאנס, CTO משרד החינוך; מוטי זוטא, יועץ משרד החינוך Zom; אלון זיתונה, Enterprise Account Manager VMware; חיים מלמד מהנדס מערכות בכיר ב-VMware. צילום: ניב קנטור

המשתתפים התעדכנו בכל מה שחדש ומעניין בעולמות הללו, ושמעו הרצאות מאנשי המקצוע המובילים של החברה.

דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות

הפוסט איך היה באירוע VMware NSX EVOLVE? הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"הרבה משקיעים ושותפים אסטרטגיים מחבל שנדונג באו לפגוש את הסטארט-אפים הישראלים". כך אמר בראיון לאנשים ומחשבים אדי קוקירמן, מנכ"ל קוקירמן השקעות. הראיון נערך בעקבות כנס Go For Israel, שהתקיים בשבוע שעבר בבירת החבל, ג'ינאן, בהשתתפות 108 חברות מישראל וכ-1,400 נציגים של חברות מהחבל. לדבריו, הסינים מתעניינים במיוחד בבינה מלאכותית, טכנולוגיות רכב, אנרגיה מתחדשת ועוד.

ואכן, אולם הכנסים במלון שנדונג בג'ינאן היה מלא עד אפס מקום, והחדרים שבהם הוצבו שולחנות לשיחות בין הסינים לישראלים היו הומים. הראיון עצמו התקיים בדקות הסיום של הכנס.

"מה שיפה זה שמתוך המשתתפים הסינים היו אלף משקיעים. האתגר הגדול הוא שיהיו לא רק הרבה פגישות, אלא גם שאיכות הפגישות תהיה טובה. סך הכל אנחנו שומעים פידבקים מאוד טובים. אם מדובר במשקיעים שהגיעו לכאן או שותפים אסטרטגיים".

לדבריו, "זה הכנס ה-22 שלנו. בתחילת הכנס עסקנו בעיקר בשוק האירופי, וקראנו לו במשך 15 שנה Go For Europe. אבל בשבע השנים האחרונות התחלנו לפעול בסין. תחילה אירחנו קבוצות סיניות קטנות בישראל, בעזרתו של אדם מדהים שעזר לנו מאוד להביא את החברות המובילות מסין לישראל, רוני צ'אן, מאחת המשפחות העשירות בהונג קונג, שהתפרסם בתרומות ענק לאוניברסיטאות אמריקניות, ומי שהקים את Morningside Group Holdings ,אחת הקרנות המוצלחות בסין שהשקיע בשיאומי בתחילת דרכה, וגם שחקן נדל"ן מוביל בהונג קונג".

לדבריו, "הוא עזר לנו מאוד להביא את השחקנים המובילים הסינים בישראל, וכך יצרנו לאורך השנים קשרים עם הרבה מאוד גופים איכותיים, שבסופו של דבר חלקם השקיעו באמצעות הקרן שלנו, קטליסט, וחלקם השקיעו ישירות בחברות דרך פעילות בנק ההשקעות שלנו".

באילו תחומים הסינים הכי אוהבים להשקיע?

"יש תחומים שהם מאוד אסטרטגים עבור הסינים, טכנולוגיות שקשורות לחקלאות, מדעי החיים, אנרגיה מתחדשת (יש להם גדולה של זיהום והם מחפשים טכנולוגיות חלופיות שמשפרות את איכות החיים שלהם) אבל גם בתחום ה-IT – אנחנו רואים עניין מאוד גדול במה שקשור לתבונה מלאכותית, טכנולוגיות בתחום הרכב , היום המדינה שמייצרת הכי הרבה מכוניות זו סין. אז יש להם בהחלט היענות בטכנולוגיות בתחום הזה. אנחנו היינו הקרן הישראלית היחידה שהשקיעה במובילאיי, אז יש לנו בהחלט נקודת מבט על מה שקורה בתחום הזה בשוק הישראלי. יש בהחלט היענות בהרבה מאוד תחומים".

האם מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין משפיעה על היחס שלהם להיי-טק הישראלי?

"זו אולי אחת מההזדמנויות שאנו רואים, במיוחד בכנס הזה התחושה היא שמלחמת הסחר יוצרת מבחינתנו הרבה מאוד הזדמנויות. גם התחושה שלהם שהם פרסונה נון-גראטה בארצות הברית, ושבארץ הם פרסונה גראטה, ושלא רק מארחים אותם עם שטיח אדום, אלא גם יש היענות לחברות הישראליות לחדור לשוק הסיני ולקיים שיתופי פעולה. אנחנו מנסים לחדור לשוק שהוא לאט לאט מנסה להיות השוק מספר 1 בעולם. אז זו בהחלט הזדמנות טובה, כי הסינים לא יעצרו בגלל שהאמריקנים אומרים להם לעצור. הסינים רוצים להיות לא רק הכי תחרותיים בשוק המקומי, אלא בשוק הגלובלי, והחדשנות הטכנולוגית הישראלית תוכל לאפשר להם להיות יותר תחרותיים."

האם האמריקנים לא מגבילים קצת את ישראל בגלל המעמד המיוחד שלהם בהעברת טכנולוגיות לסין?

"האמריקנים יכולים להשפיע על חברות שעוסקות בתחום הביטחון. כי יש לממשלה לממשלת ישראל תחומים שיש להם רגולטור – ביטחון והתחום של שירותים פיננסיים – ביטוח ובנקאות. אבל אם יוצאים מהתחומים האלה, לא רק שאין לאמריקנים יכולת להתערב במדיניות של חברה ישראלית שתלך ותייצא איפוא שהיא רק יכולה את הטכנולוגיות שלה, אלא גם אני לא חושבת שלממשלת ישראל יש יכולת השפעה. כי השוק הזה ממומן על ידי גופים פרטיים".

"אין בישראל, בניגוד אולי לסין, גופים כמו CIC שמאוד מאוד חזקים בשוק המקומי, או בצרפת BON PUBLIC DANVESTISMENT שיכולים להכריע מדיניות. שוק ההיי-טק הישראלי ממומן בעיקר על ידי קרנות הון סיכון והנפקות ציבוריות והמשקיעים צריכים להסתכל על דבר אחד – על תשואה"., אמר

"אם יש לך למשל משקיעים פרטיים או משקיעים שהשקיעו בחברה ציבורית, שבעלי מניות בחברות היי-טק ישראליות, אם הם מקבלים שתי הצעות: אחת מגוף אמריקני במחיר מסוים ואחת מגוף סיני במחיר גבוה יותר, מקבלי ההחלטות לא יכולים להרשות לעצמם לא למכור לגוף שמציע הרבה כסף. אין גוף שיגביל אותם למכור להצעה הכי טובה והכי מעניינת, ואפילו אם יעשו זאת, עשויה להיות להם בעיה משפטית, כלפי המחויבות של החברה ביחס לבעלי המניות שלה. לכן אני לא רואה מצב תיאורטי שלא האמריקנים ולא גם השלטון בישראל יכול להתערב במדיניות העסקית, וגם בכל עסקת מיזוג שהיא יכולה לעשות עם גוף סיני", הוא סיכם.

הפוסט "משקיעים רבים מחבל שנדונג באו לפגוש את הסטארט-אפים הישראלים" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

שטראוס מים הטמיעה את הפתרון של Docomotion, כחלק מפרויקט הטרנספורמציה הדיגיטלית ויישום מערכת CRM חדשה בחברה.

[caption id="attachment_223379" align="alignnone" width="600"] שטראוס מים[/caption]

אורן לשם, מנכ"ל Docomotion, סיפר: "הפרויקט בשטראוס מים נחשב לשאפתני ומאתגר - הן עקב לוחות הזמנים והן בשל הקריטיות של התהליכים העסקיים. Docomotion נבחרה לאור יכולותיה המתקדמות בתחום הפקת המסמכים ב-Salesforce, ולאור העובדה שהפתרון הנו ייחודי בארץ בתמיכתו בדרישות הפקת מסמכים הן מתוך ה-Salesforce והן מחוצה לו. בזמן קצר ביותר הוטמע המוצר, אופיינו ונערכו התבניות והמערכת הייתה מוכנה לעלייה לאוויר במועד שנקבע. ברצוני להחמיא לאנשי צוות של שטראוס מים על הנחישות והמקצועיות שהפגינו במהלך הפרויקט".

[caption id="attachment_292391" align="alignleft" width="300"] צפריר עזרא, מנהל האפליקציות בשטראוס מים. צילום: יח"צ[/caption]

צפריר עזרא, מנהל האפליקציות בשטראוס מים, ציין: "בתכנון הפרויקט, כחלק מתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית ששטראוס מים ביקשה להשיג באמצעות הטמעת מערכת ה-Salesforce, עלה צורך עסקי ברור בשיקוף והנגשה של מידע רלוונטי ללקוח בזמן אמת, ולעתים אף החתמתו על מסמכים מסוימים כחלק מביצוע עסקה. ההחלטה על השימוש ב-Docomotion נקבעה לאחר בחינת חלופה של ממשק למערכות הקיימות בארגון והתייעצות עם מומחי Salesforce המלווים את הפרויקט. גמישות המוצר, קלות העריכה והיותו Native APP ו-Certify ISV של Salesforce הכריעו את הכף. האינטגרציה בין Docomotion ל-Salesforce חלקה ומלאה, מה שחסך זמן ומורכבות בהטמעה. בראייה קדימה, אנחנו עדיין לא משתמשים בכלל יכולות המוצר. אין לי ספק שעם הרחבת השימוש לתכונות המתקדמות בו נוכל להגביר עוד יותר את התועלת העסקית מהמוצר".

לשם הוסיף ואמר כי "הטמעה מוצלחת זו מצטרפת להטמעות מוצלחות נוספות שבוצעו בארץ - במימון ישיר, ווקמי, אבן קיסר, מובילאיי, דן אנד ברדסטריט ואחרים - ובחו"ל בתקופה האחרונה".

[caption id="attachment_292392" align="alignleft" width="300"] אורן לשם, מנכ"ל Docomotion. צילום: יח"צ[/caption]

לדבריו, "Docomotion מסכמת שנה מוצלחת מאוד, עם גידול של כ-280% במכירות הענן בארץ ובחו"ל. אני צופה כי 2019 תהיה שנה מוצלחת אף יותר לאור פרויקטים גדולים מאוד של Salesforce, בהם Docomotion הוא פתרון טבעי בעל ערך עסקי רב. לצורך מענה לרגולציות ולצרכי אבטחת המידע, Docomotion ביצעה הסמכה לתקני ISO 27001 ו-ISO 27018, והחברה הוגדרה כ-GDPR Ready".

הוא סיים באמרו כי "ברצוני להודות שוב לצוות שטראוס מים, למאות לקוחותינו ולעשרות שותפינו בארץ ובחו"ל, שעזרו לנו לצמוח מהר כל כך".

הפוסט כחלק מהטרנספורמציה הדיגיטלית: שטראוס מים הטמיעה מערכת Docomotion הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות